אדיר במרום כו

להם ז' ימים ואם אז לא היו מונעים היה נתקן הכל וכיון שלא רצו כי החזיקו בטומאה:

אז אדרבא זה האור הגדול עשה להם ענין שבירת הכלים ממש שלא יוכל לסבול האור ונפלו, והוא סוד המבול. והנה מדרגת האדם נפגמה מיד בחטאו אלא שהקב"ה היה רוצה לתקנו בי' דורות ולא נתקן המדרגה שלו כל העשרה דורות וגם נח לא נתקן הרבה כי חטא ביין והקב"ה רצה לתקנו בעשרה דורות ולא נתקן ואז נתקן העולם בדרך אחר, וסוד הענין כי האדם היה המדרגה ראשונה לתיקון הקלקול וכן נח ולא זה ולא זה יכול לתקן אז נלקח דרך תיקון אחד והוא דרך אברהם שא"א עוד לתקן ברוב ההארה אלא צריך הטורח וירדו הדברים למדרגת ז"א והיא המדרגה שהגיע שם אדם בחטאו בסוד אדם כו' נמשל כבהמות נדמו כנ"ל, ועתה צריך להפריד הזוהמא לצד אחר כי כבר נכללה בגוף באמת וצריך לפנותה למקום אחר והקדושה תשכון בין כך ובין כך במקומה עד שאח"כ תשכון גם הס"א כפותה תחת הק' בסוד גרים גרורים אבל בתחלה צריך הבדלה בסוד ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ואח"כ קשר בסוד ויהי ערב ויהי בקר כו'. וכבר נתפרש זה בארוכה במ"א, ולכן אברהם התחיל לשמור התורה ונקצרו הימים בסוד ז"א והיה התיקון בסוד הטורח והעמל של המצות וגם יצא ממנו ישמעאל ומיצחק עשו להוציא הזוהמא ואחר כך יצאו ישראל מיעקב עד ימות המשיח שיתוקן כל העולם גם אז התחיל הגלות בסוד בת גלים בת גולים שכך היה צריך להתקן השכינה בזה הדרך שלמטה מצד ז"א וה"ס ה' זעירא דהבראם, ואפרש לך הענין היטב בסוד מה שארז"ל היום קצר והמלאכה מרובה בו' כי סוד הילוך האדם בימי חייו הוא בסוד התריסר שעתי המוזכרים בספרא דצניעותא ויבואר לקמן בס"ד בענין האורתא דפלגותא דשערי ע"ש, וכולם נקראים יום א' בסוד כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור, וה"ס היום לעשותן שבבחי' יום א' שלה צריך שתהיה העבודה. אמנם יש יום קצר ויום ארוך יום קצר מצד הז"א ולכן השנים שהן השעות של זה היום הם מועטים, ויש יום ארוך מצד א"א שהשעות שלו רבות, ובתחלה היה היום ארוך והמלאכה מועטת כי היה הכל בנחת ובשלוה רק בקבלת אור הקדושה ואח"כ בא היום קצר ואז נעשית המלאכה מרובה בסוד המצות, והאמת כי אורך הימים סוד התפשטות המדרגות בהתפשטות גדול, וקיצור היום הוא מיעוט התפשטות המדרגות ושם הס"א מתאחזת לקטרג וצריך לטרוח באלה הימים שהם מועטים ולהשתמש באור המועט ולתקן תיקון השכר ואח"כ הוא בסוד היום ארוך שאין לו תכלית וה"ס אורך ימים של התורה שמתקיימת ביום קצר והשכר ביום ארוך אך מפני היות האורות מועטים ע"כ צריך זריזות גדול להשתמש מן האורות האלה ולקנא על הזמן העובר ומלאכה מרובה לתקן במיעוט האורות תיקונים רבים. ואפרש לך עתה הפ' שהזכרתי למעלה אדם להבל דמה וה"ס כי הכל הבל. והענין כי בזוהר ובתיקונים פירש הבל בסוד הבל פה אך צריך להבין כי המלה איננו כך הכל אלא הבל והוא ענין אחר. אך סוד הענין הוא דע כי העולם נברא בסוד דבור כידוע בסוד המאמרות והוא כי המלכות נעשה פה למלך ומוציאה אורות למטה לברוא מהם מה שצריך והנה ההבל יוצא מן הפה ובורא הנבראים, אך יש בו ב' בחי' א' הוא עד שהוא בתוך הפה, בחי' אחרת מה שהיא חוץ לפה והוא נקרא ג"כ דיבור והנה הגשמיים נבראו מחלק ההבל מה שהוא חוץ לפה הזאת הבוראם והוא נקרא ג"כ הבל כי הדיבור אינו נראה וזה בדבר ה' שמים נעשו אך הרוחנים דהיינו המלאכים הממונים על הגשמיים נעשו מחלק ההבל שבתוך הפה, וזה נקרא רוח פיו וה"ס וברוח פיו כל צבאם שהם צבא המלאכים אך ב"א הם יותר מן המלאכים שהם נבראו מן ראשית ההבל שבתוך הפה, והנה מי שהוא חוץ לפה צריך לטרוח כדי לחזור אל השורש שהוא רחוק ממנו אך היוצא מן ההבל שבתוך הפה אינו צריך לטרוח כי הוא קרוב אל השרש ולכן המלאכים קרובים ודבקים אל השרש והנשמות הם קרובות יותר לכן היה לו לאדם לנוח הרבה אלא