אדיר במרום כא

כלו על ידו כמבואר בס' התיקונים בריש הקדמתו, אך לפי שלא נשלם התיקון הנ"ל לא בישרו אלא רק מרחוק, והנה רפב"י הוא משורש א"א ע"ה והוא ג"כ תיקן ענין היחוד אך לא יכול לתקן אלא הכלל דהיינו הוי"ה אהי"ה אדנ"י ביחד ולא הפרט לקשר כל צירוף זה בזה ואמת הוא שאחר הפרט תיקון הכלל הזה הוא תשלום הענין אך קודם אינו שלימות וע"כ בתחלה רפב"י הי' משיב לרשב"י תריסר פירוקי, אך רשב"י תיקן שני הי"ב ולכן הי' משיב כ"ד פירוקי, ונמצא שבריחת רשב"י עשתה ענין התיבה שבסודה נעשה ספרו הק' אשר בו נכללו כל הס"ר נשמתין כמוזכר בתיקונים ואז נחשב זה לבריחה כללית לכ"י עד שבסוף הימים לא יצטרך אלא יציאה, וז"ש כי לא בחפזון תצאו כי הולך לפניכם ה' שהוא הז"א ומאסיפכם אלהי ישראל שהיא הנוק', כי לא בסוד עיר מקלט אלא לפי סדר המדרגות כראוי, והאמת כי מדרשו של רשב"י נשאר אחריו לברכה שכל מי שיתדבק בו נקרא שבורה מן הס"א עד שלא יצטרך לו אלא יציאה. ואודיעך מה תועלת נמצא בזה, והאמת כי תועלת גדול הוא כי הוא הצלה מחבלי משיח. והענין כי חבלי משיח לא היו צריכין אלא כמו חיבוט הקבר הצריך להפריד מן האדם הזוהמא שנדבק בו, כן היו צריכים החבלים כדי להפריד הזוהמא כדי שיוכלו לברוח כנ"ל ואח"כ יחזרו לצאת וז"ס הקב"ה מעמיד כו' ומחזירם למוטב, כי זהו כלל גדול בעוד שהאדם תוך הגבורת הס"א אינו יכול לתקן התיקון הצריך וצריך שהס"א תשאר כפותה תחתם כנ"ל ולכן צריך להם ב' פעולות א' לצאת מן הקליפות ההם בדרך בריחה כי בדרך יציאה א"א בראשונה ואח"כ שיצאו ממש מן הקליפות ביד רמה שהקליפות תשארנה כפופות תחתם, אך כיון שנדבק הרבה בהם הזוהמא לא הי' אפשר להם לברוח אלא ע"י החבלים שאז היו חוזרים בתשובה שהיא אימא עיר מקלט וזאת היא הבריחה. ואודיעך בזה סוד גדול מש"כ בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וכו' ושבת עד ה' אלהיך וכו', דע כי התגברות הס"א להרע נמשך לפי עלייתה להתאחז ולינק במדרגות כי כפי עלותה כך מתגברת והנה היא עולה ומתגברת בספי' זו"ן ואז נדחקים ישראל עד שהיא מגעת לאימא והיא חושבת להתדבק שם ג"כ בסוד אימא דינין מתערין מינה, אך באמת אינה יכולה כי אימא היא חירות ואז אדרבה ישראל מתדבקין בה ובורחין בסוד התשובה ולכן הי' צריך הכה הקשה שהולך ומתגבר מספי' לספי' עד שמגיע לאימא ושם נשבר כחו כי אדרבה מתעוררת התשובה לישראל וה"ס לפני שבר גאון, וע"כ גם בריחת משה ורשב"י היה ע"י הכרח וכיון שבבריחה זאת נעשה ספה"ק הנה כבר ענין התיבה קיים ועומד לכל מי שיזדמן אליו דהיינו הנדבק בספה"ק כבר מגיע לאימא ויצא מן הס"א ואין צריך לו הבלי משיח כמוזכר ברעיא מהימנא פ' נשא בענין שהבאתי למעלה בתחלה, והנה עכ"ז לא נתגלה הס' אלא בזמן הרבה אחרי העשותו כי הלא הפעולה הזאת אינה צריכה להמצא אלא בזמנה כי פעולתו אינו אלא בסוף יומיא בדרא דמלכא משיחא

ואפרש לך עתה מהו דרא דמשיחא, הנה אמרו רז"ל בעקבא דמשיחא חוצפא יסגא, וע"ז הוא כי בעקבות משיחא יהיו חבלי משיח, כי כל מה שהקב"ה פועל הוא בסוד דמות אדם וימצא באותו הפעולה הראש והגוף וכל החלקים הנמצאים באדם, והגלות ג"כ הוא כך וע"כ נמצאים בו כל האברים האלה וכל אבר ואבר תלויים בו שנים במספר לפי מהות האבר ההוא וענינו, והנה בימי רשב"י כבר הגיע לחזה והוא מקום שמשם מתגלים החסדים ולכן עד אותו הזמן הי' הכל בסיתום ואז נפתח הסיתום בהיות המקום גורם כך, וצריך שתדע שהמשיחים עומדים בב' עקבות של הפרצוף הזה אך משם מאירים הארות לכל הגוף לכן אמר היום אם בקולו תשמעו, אך מקומם האמתי העקבות וכל הדורות התלוים שם נקראים דרא דמשיחא ממש שהוא מתקשר בהם קשר גדול מה שלא הי' כן בשאר הקודמין שהי' משלח ההארה והוא עצמו לא נמצא שם, והנה מצד העקבות באותן הדורות היו ראויין להמצא הבלי משיח ולכן הוצרך שיתגלה אז ספה"ק של רשב"י כי לכן נעשה לצורך זה אלא שנעשה בזמן הראוי להעשות שהוא בזמן התפשטות החסדים מן החזה ולמטה כי