אדיר במרום קצ

העין הז"א הנה זאת ההארה גורמת לו להחזיר ולהתחזק אל מה שצריך להשתמש מך הדרכים הקבועים לזה, והיינו שאז תתעורר אימא בחלב שלה וימשך החלב אל הז"א למתק דינו והעין נתקן, וזהו מה שאמר שם פ' משפטים נהיר עינא חוורא דיליה ולהיט באימא ואתמליא בחלבא, וזה כי הנה כבר שמעת איך ראיית העין היא התדבקות של העצמות בנראה, ובהיות העין רואה עין ההתדבקות כפול. והנה אימא משפעת בז"א לפי חקותיו כי כך נסדר בסדר הראוי לפי הבריאה, ובהיות עיני הז"א צופות רעים וטובים הנה אימא משפעת לפי הבריאה וכאשר יגרמו העונות שהעינים יהיו מתלהטים הנה אין טעם שתשפיע אימא חלב אלא הדרך הוא שהז"א ישיג את א"א ויתדבק בו ואז הדין חוזר לחסד ומשם יגיע התעוררות לאימא להריק החלב, והבן היטב כי הסדר הנהוג לפי חק הבריאה הוא שאי' מתעוררת למעלה והיא מעוררת הז"א, אך כשצריך לעשות תיקון זה של ביסום העינים הדבר הוא להיפך כי התיקון מגיע תחלה לז"א וממנו מגיע ההתעוררות לאי' ואז מורקת החלב ואפי' שהוא נס יעשהו הקב"ה בדרך המוטבע בבריאה, והנה א"א תמיד רואה ז"א והוא המיתוק העושה תמיד, ואז ז"א אינו חוזר ורואה אותו אלא פונה להנהגת עצמו, אבל כשצריך לעשות זה התיקון אז הוא עצמו יחזור להדבק בא"א וההתדבקות כפול, וגם תדע שכל פעם שהז"א רואה איזה מדריגה מא"א הוא רצון ומיתוק אליו אבל בהביטו בעין עצמו אז הוא יותר מיתוק ומפני כפל ההתקשרות נעשו פעולות רבות וגדולות מאד אך הם נסתרות ואינן מושגות כי לא יושג אלא התולדה שלהם דהיינו המיתוק מאי', ונמצא שהסדר הוא שבהתקשר בקשר כפול זה הז"א אז הוא מקבל מדריגה גדולה ומיתוק גדול ויגיע ההתעוררות לאי' והיא נתמלאת מחלב ולא שאין חלב בא בלא"ה כי אינו פוסק לעולם, אבל אז נעשה מלוי חדש בדרך הטבע שם שדים מתמלאות בהיות הבן תאב לינק וזהו נמשך מחמת קשר הנמצא בין האם לבנה בד אתמליאת מחלבה והוא החלב הצריך לפי הבחי' הזאת של מיתוק המזומן להעשות ואז אי' ינק' לדינאה כמוזכר שם בפ' משפטים והעינים נמתקים ומתתקפין וזהו מה שמתגלה כי הקשרים הנעשים בכפל ההתדבקות הם קשרים נעלמים למאד, אבל לע"ל כשיזכו צדיקים לרוחא דחכמתא מצד החכמה סתימאה שמשם בא רוחו של משיח בסוד ונחה עליו רוח חכמה ובינה וכו' כמפורש במקומו אז יזכו ג"כ לדעת בסוד ההתדבקות עצמו, וזהו כי עין בעין יראו וכו', ואמר לית נהירו כו', פי' כי באמת רחיצת העינים הוא בחלב האי' ונהירו הוא האור של העינים עצמן היורד לעשות תיקון זה וזה אינו יכול להתעורר אלא בהסתכלות זה שאמרנו, והנה בכל רגע עולים קטרוגים בעולם הבא מן העוה"ז והדין מתעורר ולכן מיד צריך שתהיה רחיצה זאת להצעיר הדין עד שההנהגה תוכל להעשות בקיום העולם

ואמר עוד וזה לשונו, תנא בצניעותא דספרא אשגחותא דעינא תתאה כד אשגח נהירו עלאה ביה ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה כו' וזהו כמ"ש למעלה שצניעותא דספרא אינו עצם הלשון כמו שהוא בספרא דצניעותא אלא בפי' שלו. וז"ל ספרא דצניעותא, אשגחותא דתתאי באשגחותא דעילאה בנהירו רבי'. ומה שהביא כאן הוא הפי' וז"ל [אשגחותא דעינא תתאה כד אשנה נהירו עילאה בי' זכו', וסוד זה הענין הוא תשלום ענין הסוד שהתחיל ואמר לית נהירו לעינא תתאה וכו', והוא פי' הפסוק אשר עין בעין נראה אתה ה', שמשה אמר בתפלתו על ישראל, וזה כי לקמן בענין זה בפ' משפטים אמר בענין הז"א וז"ל ואשנחותא דע"י עלייהו בשעתא דסלקין אינון כסותא וכו', ופי' כי בשעה שהעינים דז"א מכוסים אשנחותא דע"י דהיינו הארת עין א"א עליהם לשמור בסוד הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והנה כבר שמעת איך סתימת העינים אינו אלא בסוד השינה שהוא הסתלקות המוחין דגדלות: