אדיר במרום יט

שלא תוכל לנוס אח"כ בזמן התגברות הקדושה אלא אותן המדריגות עצמן יהיו שלשלאות על צוארה להכניעה תחת הקדושה בתשובה ובזה הדרך ימצאו כל המדרגות של הס"א אשר שלטו על ישראל ועל מהמ"ש לסתום אורם וליסרם קשורות ועומדות תחתיהם לע"ל, וכן משה הושם בסוף כי הי' גם הוא בתוך קליפת מצרים כדי שתשאר מצרים אח"כ כפותים היו, והנה השכינה אינה עוזבה הנשמות השקועות בגלות וכ"ש נשמות כאלה, וכן נאמר ותרא אותו כי טוב שהשכינה היתה עמו, אך עכ"ז אינה יכולה אלא לשמור אך לא להוציא לחירות עד שיגיע הזמן, וע"כ אז הי' תחת רשות השר של פרעה והשכינה רק נצבת עליו לשמרו וע"כ הוצרך שאח"כ יברח כדי לצאת מתחת יד השר ואח"כ יחזור שם להכניעו, וס"ז הוא ענין ערי מקלט והיא ענין עמוק ותדע בו מה שקראו לר"מ מארי תיובתא, הנה היו הדברים בקלקול בזמן ההוא ולא הי' אפשר למשה לעלות משם לפי סדר המדרגות, ולכן הוצרך שתתפשט אימא ותגיע למטה בתוך הנוק' ואז עלה שם שלא כסדר אלא כמו בסוד חפזון וכן הוא לכל רוצח כי הוא מסוכן וקרוב אל הקליפות שרודפות אחריו וא"א להנצל אלא שיעלה ברגע אחד אל אימא, וזהו ממש כמו ענין התשובה שברגע א' ממש עולה למעלה ממדריגת הצדיקים גמורים וזהו במקום שאין הנוק' יכולה צריך שאימא השלום, והוא ממש סוד נ"ס שהוא הבא מאימא מלמעלה מחקות הטבע המסודרים לפי הז"א, וז"ס עיר מקלט שהוא מה שמתפשטת אי' בנוק' ומקבלת את הרוצח שנוק' לא היתה מצילתו כי לארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כו'. סוף דבר יש בריחה ויש יציאה, בריחה היא שלא ע"פ סדר המדרגות והבורח צריך שיהי' נקלט מאימא המתפשטת בנוק' כנ"ל, ונמצא שע"י הבריחה הזאת יוצא מתחת ידי הס"א ונקלט באימא, אמנם זה אינו יכול להתקיים כי התיקון צריך שיגיע לפי סדר המדרגות לכן צריך שיחזור אח"כ עד שיצא ביציאה ולא בבריחה והנה ע"ז כתוב במשה וישב על הבאר דהיינו למעלה מן הבאר מפני שהי' בורח ועלה לאימא ומצא ב"ז צפורה שהיא בסוד לאה, ותדע שגם יעקב מפני כך נזדווגה לו לאה בתחלה כי הי' בורח מעשו אבל אעפ"כ סודו דרך אחר אכ"מ באורו, כי הוא לא ישב על הבאר אלא וירא והנה באר שהיא רחל, והנה כן ישראל אח"כ בצאתם ממצרים הוצרכו בתחלה לברוח לאימא בסוד חפזון שהיו הדברים שלא כסדר כידוע בסוד ליל שמורים, אח"כ נאמר ובני ישראל יוצאים ביד רמה, שהיא היציאה ברחל שהרי נסתלקו מוחי ליל שמורים וחזרו כסדר, אמנם כיון שכבר משה שהי' כללות של כל הס"ר ברח כבר ויצא, ע"כ אפילו הבריחה היה נחשב לישראל מצד א' ביציאה אך מצד אחר היתה בריחה, וגם ז"ס ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ואינו אומר בורח אלא ברח, שכבר ברח העם בבריחת משה בתחלה, וע"כ נקרא מארי תיובתא בעלותו אל אימא שהיא התשובה בסוד עיר מקלט. והנה כתוב עלית למרום שבית שבי, מדבר על רשב"י ע"ה, כי שב"י ר"ת "שמעון "בן "יוחאי כידוע, וזה בעלותו לבחי' זו של אימא שהיא מרום, וכן לאה בסוד צפורה שהיא מרום אז שבה השב"י, והוא כי הוציא בכח ניצוצו זה שהוא רשב"י שגם הוא הי' לו לברוח כן, וזה כי כמו שהוצרך בריחה ויציאה בגאולת מצרים כך הי' צריך שיהי' גם בגאולה אחרונה, אבל כתיב כי לא בחפזון תצאו כו', נמצא שלא יהי' בריחה לע"ל, וצריך לפרש זה הדבר מהיכן נמשך וגם מהו גודל תועלתו, ובתחלה נבאר מהיכן נמשך, הנה מרע"ה בתקנו בתחלה לצורך ישראל במצרים הכין תיקון גם לצורך הגאולה האחרונה והיינו שלקח עמו גם ניצוצו זה הראוי להתגלות בסוף גם לצורך הגאולה העתידה והיינו רשב"י זללה"ה. וע"כ חזר הוא וברח ג"כ וברח אל המערה שהוא ממש סוד אימא, כי לכן הוא מסתור ומחבא והוא סוד עיר מקלט ואז נמשכה אימא בתוך נוק' כנ"ל ונעשה בחי' התיבה והוכן ענין ספרו הקדוש, והבן היטב קשר הדברים הנתלים זה בזה

והנה משרע"ה הוליד שני בנים במדין מצפורה אשתו והיינו גרשון ואליעזר ושניהם בסוד הבריחה שלו, ואליעזר הוא סוד התיקון כי גרשום הוא רק לענין הגירות שלו אך