אדיר במרום קנה

ויצא, אמנם הראה שלא נעשו העולמות בסוד הגוף כ"א בסוד הנשמה וז"ס גדול מאוד, כי הנה הע"ב והס"ג הוציאו אורותיהם בסוד אלו הבקיעות של החושים ולא יצאו בזווג הכלים דא"ק ומלכות שלו, וכן מ"ה וב"ן לא יצאו אלא מזווג ע"ב וס"ג דא"ק הפנימי כמבואר במקומו, והנה בתחלה יצאו האורות דאוזן וחוטם והם אורות בלא כלים כי אינם אלא התפשטות האור, אח"כ יצאו אורות הפה, ולהיות הכלי של הבקיעה תחתון מכולם ע"כ יכול להוציא עמו חלקים מחלקי הגוף אשר המשיכו האורות אליהם בצאתם מבפנים ואז בסוד החזרה של העקודים נשארו הכלים עשוים וכ"ז אין שום חלק זווג הכלים בו ואח"כ יצא הב"ן מן העינים ויצאו עמו כמו כן חלקים מן הכלים ועברו דרך הניקודי"ם וקבלו עביות יותר וירדו למטה ונעשו הכלים, ואח"כ נכנסו בהם האורות, ובהשבר הכלים שהוא חלק הגוף לא ירדו האורות אלא חזרו ונעלמו למעלה כידוע וגם שהאירו מתחילה מרחוק אך לא יצאו מן האצילות ולא הי' בהם פגם וגם סוף סוף חזרו ונתעלמו, וכ"ז נולד מפני שלא היו האורות בסוד סגירתם בכלים שיתפעלו מהם אלא אדרבא הוא שליטת האורות על הכלים, והם הממשיכים את הכלים עמהם וע"כ הניחום והבן היטב, כי כאן ה"ס שחת לו לא בניו מומם, וכן אם חטאת מה תפעל בו, וכמו שאפרש לך עוד בס"ד, רק אח"כ בזמן התיקון אז נשרש ב"ן בנוקבא דא"ק ומ"ה ביסוד דכורא, והאמת כי תמ"ה עצמו יצא מן המצח דא"ק כנודע, וגם זהו בסוד הנשמה המתגברת אעפ"י שאין שם בקיעה נראית וכמ"ש לך בס"ד, רק שאח"כ נשרש ביסוד א"ק בסוד הטיפה דיו"ד שלו כי היא עצמה בסוד מ"ה ושם נשרש המ"ה שיצא מן המצח ג"כ ואז נמצאו העולמות יוצאין מן הכלים ולא מן המאורות. כי היוצא מן היסוד הוא מבחי' הגוף רק שיש בתוכו ג"כ מבחי' הנשמה אבל הכלים הם הממשיכים את האורות, וה"ס העצמות הסגור בגוף הרשימו, ושם באמת מגיעים מעשה התחתונים ונאמר שם בכל צרתם לו צר, אך בחי' שורש הדברים מצד החושים ה"ס שחת לא לו, כי כבר שמעת איך מניחין האורות את הכלים ואינם מתפעלים מן הכלים ולכן בכח זה ה"ס ומלאך פניו הושיעם, כי זה הדבר תלוי ממש בפנים ששם החושים, ונמצא יש ב' שרשים לעולמות א' מצד החושים ואחד מצד הכלים, ובהגיע הפגם מצד הכלים אין האורות שמצד החושים נפגמים והבן היטב, וז"ס הנה זה עומד אחר כתלנו וכו', כי הנה בגלות הפתחים נסגרים בין יסוד הז"א ובין יסוד הנוקבא שהם פתחי הגוף ואז הכל נשאר חושך והוא ממש בכל צרתם לו צר, אבל החושים אינם נסגרים להיותם בסוד האורות השולטים ולכן משם משגיח שהם החלונות והחרכים, ותדע שהחושים הם מצד היסוד והגוף מצד המלכות, והיינו כי חו"ש הוא גי' שד"י שהוא היסוד הכולל באמת כל הו' קצוות, והיינו ש' ג' אבהן ד' ב' ווין נ"ה י' יסוד והנה מלכות הוא סוד הרשימו והו"ק ה"ס הקו כנודע, ולכן חו"ש הוא בחי' הקו ממש שהאורות שולטין, והגוף הוא בחי' מלכות

ואפרש לך עתה פסוק בדבר ה' שמים נעשו וכו' שזכרתי למעלה, וזה כי כשנברא העולם לא נברא אלא בסוד החושים וז"ס המאמרות, כי לא יצאו הדברים בסוד הזווג כי לא הי' הזווג בסוד פנים בפנים אלא אחר בריאת אדה"ר בסוד כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ והנה אז הוכנו בסוד שחת לא לו, ואח"כ כשבא האדם כללם כולם בו ואז נשרשו למעלה ג"כ בסוד דו"ן עצמו בגוף אך הזווג נעשה אח"כ בסוד יום השבת, וה"ס ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. והנה כשנכלללו הבריות באדם ע"כ בחטאו נפגמו כולם, וזה בסוד הגוף שבכל צרתם לו צר, ובהיות שהי' ביום הששי לכן צריך המלך המשיח באלף הששי לתקן זה בסוד יג"לה פ"דיון ז"רע ק"דושים. אמנם בהיות ששורש הבריות הראשון הוא בסוד החושים נשאר ג"כ מציאותם תמיד בסוד שחת לא לו ולכן יכולים להתקיים שלא יחרבו אף כשהאדם חוטא, והנה כיון שפירשתי לך החושים בכללם