יד יצחק - א פ

החמירו ע"ע וכו' וא"כ הוי דין הנוהג בנשים ובזה מצוה היא שתלמוד וכרמ"א הנ"ל ולכן שפיר עמדה חנה בתפלתה. אך רבא לא ניחא לי' בהא וכדעתו במס' נדה (ס"ו) דקאמר שם היכא דנהוג נהוג לכן קאמר דין אחר הנוהג בבית וגם זה שייך לנשים. ע"כ הגה"ה]:

ורבה בר עופרן הוא החמישי אולי יבאר הא דמצינו במגילת אסתר דביום שלשה עשר לחודש אדר נהרגו עשרת בני המן וכאשר סיפר המלך אחשורוש לאסתר כל סך הנהרגים ואמר לה שתבקש עוד כרצונה בקשה בתוך בקשתה לתלות עשרת בני המן על העץ ולפי הנראה מה זה בקשה כ"כ וכן קשה גם לו קושית ר' יונתן הראשון שהקדמנו לכן אמר ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים מלך זה ושתי ושרים זה המן עשרת בניו וכיון דהיו כולם שרים לכן הוצרכו לבקשה מיוחדת וכמובן:

והששי הוא רב דימי בר יצחק יבאר דלכאורה הלא קביעת הפורים הי' מהצורך להיות ביום י"ג שבו הי' הגזירה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ואף דבאמת נחו בזמן אחשורו' בימי י"ד וט"ו אבל למה לנו בזה הלא אנחנו נחים ג"כ ביום י"ג ומה בצע בהריגת העובדי כוכבים האומללים שנהרגו ביום י"ג וי"ד עד שנקבעו ימי הפורים ביום ההנחה הלא לנו רק לשמוח על הצלת הנפשות הרבים. אבל באמת אינו כן דגדלות הנס הוא יותר ויותר ממה שאנו השפלים והנבזים בימי אחשורוש ולא נחשבים היינו לכלום ועכ"ז ניתן לנו רשות כזה להרוג העובדי כוכבים הלא התגלות הנס הוא וכי יד ה' עשתה זאת ועיקר השמחה הוא מהתגלות הנס ומכבוד שמו יתברך כידוע ולכן נקבע השמחה ביום ההנחה ולכן פתח רב דימי הנ"ל כי עבדים אנחנו ובעבדותנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס אימתי בזמן המן. ובזה מתורץ שפיר דקדוק הנ"ל:

ולהשביעי זה ר' חנינא בר פפא אולי קשה לו דמדוע נתחייבו כלי' ולא ניחא לי' בתירוץ דאיתא להלן (י"ב) משום דנהנו מסעודתו של אחשורוש וכדומה רק דעתו נוטה שהי' להתכלית הטוב שיגיעם בהריגת העובדי כוכבים ולהבחין לעמו ישראל אם יעמדו על קדושת שמו יתעלה ויתקדש לכן הביא ופתח להא פרשתא מהכא הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים באש בימי נבוכדנצר דשמה הי' השלכת חנניא מישאל ועזרי' לתוך כבשן האש בלי עון כלל רק לנסם אם יעמדו בנסיון וכן במים בימי פרעה הוא ג"כ בדרך זה וכדכתיב היתה יהוד' לקדשו וגם כדי שבשביל זה יטבעו מצרי' בתוך הים ויבוזו רכושם. וגם הכא ותוציאנו לרויה בימי המן ור' יוחנן השמיני להפותחים סבר שהוא למען התקדש שמו יתברך בכל העולם כולו בהצלת עמו בדרך נפלא ולכן אמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר וריש לקיש הוא התשיעי סבר דגזירת השמדה היה משום דהשתחוו לצלם כדעת תלמידי רשב"י (שם י"ב) ומשום דעשו לפנים היינו מיראה כפירש"י שם לכן נשתנה הגזירה לכן אמר ופתח לה פיתחא להא פרשתא מהכא ארי נוהם ודוב שוקק מושל רשע על עם דל ארי נוהם זה נבוכדנצר דכתיב ביה עלה אריה מסובכו ולכן דוב שוקק זה אחשורוש דכתיב ביה וארו חויה אחרי תניינה דמיה לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים וכו' ולדעתו דגם אחשורוש בעצמו ידע בודאי ונחתם בשמו ומסיים דרשתו מושל רשע זה המן על עם דל אלו ישראל שהם דלים מן המצות וא"כ חטא ישראל ואיזה חטא הוא מדנבוכדצר והיינו שהשתחוו לצלם שעשה נבוכדנצר וכפירש"י שם:

אבל לר"א העשירי לא ניחא ליה בהא דכיון דהשתחוו לצלם האם משוא פנים יש בדברי ותירוץ תלמודן הנ"ל שלא עשו אלא לפנים לא ניחא לי' ואולי סבר כאביי (דסנהדרין ס"א) דהעובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה חייב ולרבא דסבר פטו' אולי לדעתו לא יחייבו כלל ע"ז כיון דחטא קטן הוא דאינו מתכוון לכן פתח ר"א פתחא להא פרשתא מהכא בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלוף הבית בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה נעשה שונא של הקב"ה מך ואין מך אלא עני כו' ואין מקרה אלא הקב"ה שנאמר המקרה במים עליותיו ולפי דעת ר"א הונח שפיר דנגזר רק כליה וזהו צער לבד כתלמודן ברכות (ה') כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין שנאמר נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב גו' אבל מיתה לא מצינו עבור זה לכן נתבטל הגזירה ולא יקשה כלום משוא פנים דרק יסורים מחוייבים ע"ז וזה כבר באו עליהם בהסתכן נפשם ונפש בניהם ובנותיהם:

ורב נחמן בר יצחק האחד עשר אולי סבר דמעולם לא הסכי' בוראנו יתברך לגזיר' זו ורק דהיה רצונו הרע של המן לבדו ולכן פתח לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך הוא המלך הכבוד לדעתו. ורבא הוא השנים עשר סבר באולי דהשהנות הגזירה היה משום דמרדכי נעשה מושל על דורו וידוע דמושל צדיק מגין על דורו וכדאשכחן בדורו של צדקיהו דאמרינן בש"ס (סנהדרין ק"ז וערכין י"ז) כשהסתכל בדורו ביקש הקב"ה להפוך את העולם לתהו ובהו אך משום דהסתכל בצדקיהו לכן נתקיים העולם והלא באמת היו אז בעולם החרש והמסגר המה הסנהדרין הצדיקים גמורים ועכ"ז לא פעל זכותם רק זכות צדקיהו המלך ולכן פתח ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם ברבות צדיקים ישמח עם זה מרדכי ואסתר דכתיב והעיר שושן צהלה ושמחה היינו דלאחר שזכה מרדכי הצדיק בזכותו למשול אזי גדל זכותו להגן על כל העם ולהבטיל הגזירה כידוע:

ורב מתנה אמר מהכא כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וסופו דקרא כה' אלהינו בכל קראנו אליו אולי כוונתו דהתשובה הועילה לזה דהלא צמו שלשה ימים ושבו בתשובה שלמה כידוע. ורב אשי האחרון להפותחי' זא"ז אולי סבר דבאמת עובדי עבוד' כוכבי' היו ואעפ"כ נגאלו משום רחמי ה' ומשמרו מה שהבטיחנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו' לכן אמר מהכא או הנסה אלהים וגו' וכתיב בקרא או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וידוע דרשת חז"ל הללו עובדי עבודת כוכבי' והללו עובדי עבוד' כוכבי' ואעפ"כ גאלם וכן גם הכא:

ובזה שאמרנו בדעת ר"א העשירי הונח קצת דברי, תלמודן שם (י"ב) המובא בדברינו שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדו' כליה אמר להן אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו כו' אמר להן א"כ שבשושן יהרוגו שבכל העולם כולו אל יהרוגו אמרו לו אמור אתה אמר להן מפני שהשתחוו לצלם אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים והיינו דכתיב כי לא ענה מלבו ולכאורה הדברים מתמיהים מה שאמר להן אמרו אתם כיון דהם אינם יודעים ושאלו אותו א"כ מה יאמרו בזה ועוד כיון דבאמת כאשר שאל להם אמרו אתם ידעו להשיב מפני שנהנו מסעודתו וא"כ למה שאלו לרשב"י רבך ועוד יש להבין מה הוקש לרשב"י על דעתם דאמרו מפני שנהנו] א"כ שבשושן יהרוגו שבכל העולם כולו אל יהרוגו הלא אמרו (בקידושין מ') עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע א"ע