זכרו תורת משה סט

לכ"ע: (ד) מה שנוהגין שכותבין שם האיש ויש לו פתקאות שכתוב עליהם סכום מעות או סכום מדה ומניח פתקא אצל שם האיש יש לאסור שהרי אסור לעיין בפתקאות האלו שהם שטרי מקח אלא יניח שם גרעין לסימן ופשיטא דאסור לעשות נקבי' במחט וכיוצא בו לסימן וגבאי צדקה נוהגין להקל דמדמין לחשבונת של מצוה: (ה) אסור להטיל גורלות ואפי' אם החלקים שוין ואסור לשחוק אפי' בדרך צחוק שמא יכתוב ולהרויח הכל אסור דהוי כמקח וממכר

נב) דין מוקצה (א) אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת, והטעם כדי שלא יהיה בעיניו כיום חול להגביה ולפנות כלים מבית לבית ומפינה לפינה כיון שהוא יושב בביתו ואינו עוסק במלאכה ונמצא שביטל הטעם שבא בתורה למען ינוח כנ"ל, ועוד שע"י הטלטול אפשר שיתעסק בהם מעט ויבא לידי מלאכה, ולכן אסרו לטלטל אלא כפי הצורך דהיינו אוכלי' וכתבי קודש מותר לטלטל בכל ענין וכלי שמלאכתו להיתר דהיינו שהוא עומד להשתמש בו דבר שמותר לעשות בשבת והם כל כלי מאכל וכלי משתה אע"פ שבחול מבשלין בו מ"מ ראוי להשתמש בהם ג"כ כך ושולחן ומטה ובגדים כל אלו מותר לטלטל ממקום למקום ומבית לבית אע"פ שאינו צריך עכשיו להשתמש באותו כלי וגם אין צריך למקום שהכלי עומד שם רק שירא שמא יקרה איזה נזק להכלי הן מחמת איזה חימום או קרירות או שמא יתטנף או שמא ישבר או יגנב וכדומה, כלי שמלאכתו לאיסור דהיינו שמשתמשין בו דבר שאסור לעשות בשבת כגון מכתשת וקרדום שמלאכתו לבקוע בו עצים ומנורה שמלאכתו להדליק בו נרות אע"פ שלא הדליקו עליו וכן כל כלי שעושין בו מלאכה ומיוחד רק למלאכה אסור לטלטל לצורך הכלי אפילו שמא יגנב או ישבר ואינו מותר לטלטל רק לצורך גופו דהיינו שצריך עכשיו כלי זה לעשות בו דבר שמותר לעשות בשבת דהיינו קרדום או מדוכה ורוצה לשבור בו אגוזים וכדומה אז מותר לטלטל או לצורך מקומו דהיינו שהוא צריך להשתמש במקום שהכלי עומד שם מותר לטלטל אותו ולהעמידו במקום אחר ונר של חלב או שעוה שלם מקרי כלי אך כיון שמלאכתו לאיסור אסור לטלטל רק לצורך מקומו דהיינו שמונח על השולחן או על הספסל אבל כשמניח במקום שמתיירא שמא ידרסו עליו אסור ונר שכבר כבה הוי כשברי כלי ואסור אפי' לצורך מקומו: (ב) כלי שאדם