זכרו תורת משה מה

יבא לכבס המפה אבל כשנשפך שכר או יין מותר לקנח דבשאר משקין לא שייך מלבן שאין הבגד מתלבן עי"ז אלא דסחיטת שאר משקין אסור משום דש כדלעיל במלאכת דש ולכן אם המשקה הולך לאיבוד מותר. ודין סינון משקה שיש בו תולעים מבואר לעיל במלאכת בורר, (ג) אסור לנער בגד שנשרה במים או שירדו עליו גשמים ואפי' בטלטול אסור שמא יסחוט וגם אסור לשוטחם ולתלותם כדי שיתנגבו משום חשד שיאמרו שכבס בשבת ואפי' בחדרי חדרי' אסור אבל בגד שמלפפין בו תינוקות אם יש עליהם ג"כ צואה או שלא נשרה כל הבגד בהשתנה אם אין לו אחרי' מותר דניכר הדבר שלא כיבס ובלבד שלא ישטחם נגד תנור במקום שהיס"ב דאסור משום בישול: (ד) המנער בגד חדש שחור מן השלג שנפל עליו או גשמים שירדו עליו חייב, ול"נ שאין אנו יודעי' עד מתי נקרא חדש לכן כולם אסורים, וכן אסור לנער מן אבק ואפר שנפל עליו ויש להחמיר שלא להסיר נוצות מן בגד ופשיטא דע"י בערשט או מיעטאלקא דאסור: (ה) בעור לא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו ולכן אם יש עליו טנופת מותר ליתן עליו מים אבל אסור לכבסו דהיינו כדרך כיבוס דעכ"פ שייך בו כיבוס: (ו) מותר לטבול א"ע בשבת ובלבד שיזהר שלא יסחוט השערות

כה יד המנפץ דהיינו שסורק במסרק צמר או פשתים או כמו שנופצין הצמר לעשות ממנו לבדין שקורין קאפלושין או פולשין או כמו שעושין הסופרי' שחובטין על הגידים עד שיהיו ראוים לטוות אותם

כו טו הצובע בצבע המתקיים חייב ואם אינו מתקיי' אסור מדרבנן ולכן יש לזהר כשידיו צבועות מפירות שאכל כגון קערשין וכיוצא בו שלא יקנח בבגד מפני שצובעו אם אפשר בכך וכן אם יצא דם מחוטמו או שחתך אצבעו ויצא ממנו דם יש לזהר אם אפשר שלא יקנח בבגד לבן או אדום ודוקא בדבר שדרכו לצבוע אסור אבל באוכלין לא שייך כלל צביעה

כז יז יח הטוה מכל דבר המטווה לא שנא שטוה בידים כמו שטווין הנשים בידים על שפינדיל ל"ש שטווה על שפין רעדיל או אפי' אם לוקח החוטין ושוזר אותם שקורין איין גידרייט וכן העושה לבדין שקורין קאפלושין או פילש ה"ז בכלל טווה