זכרו תורת משה מג

לתוך המשקה שטבעם שמתדבקין זה בזה חייב משום לש ואסור ליתן מים לתוך המורסן אפילו כשצריך להאכיל לבהמה ואפי' נתן מים מע"ש אסור לגבל כמבואר לקמן בדין שביתת בהמתו

כב יא האופה (א) האופה או המבשל בין על גבי האש או על דבר שנתחמם מן האש חייב ואפי' דברים הנאכלים חיין כגון פירות וחלב, והמתיך שעוה וחלב וזפת וכיוצא בהן או אחד ממיני מתכות עד ששפך אותם כמים וכן כלי של טיט שנתנה בתנור ליבש והנותן חתיכת עץ בתנור כדי שתזוב ממנו לחלוחית חייב משום מבשל, זה הכלל בין שריפה דבר קשה או שהקשה דבר רך חייב משום מבשל, ולכן צריך לזהר שלא להניח תפוחי' או חלב וכיוצא בו אע"פ שראוי לאכלן חיין על התנור חם שראוי להתבשל שם אעפ"י שאין אש בתוכו ואפי' דבר שכבר נתבשל רק שנצטנן לגמרי ואם הניח אחר שהוסק התנור י"א דחייב דס"ל יש בישול אחר בישול ואפי' קודם שהוסק אסור, (ב) אסור להעמיד דבר צונן במקום שאם יעמוד זמן ארוך תהי' היד סולדת בו אפי' אין כוונתו רק להפיק צינתו. ולפיכך אסור להעמיד כי עם שכר או שאר משקה בכלי שבתנור בית החורף שקורין באנע ואפי' להפיג צינתו ומ"מ לצורך חולי קצת מותר להניח בקאחעל דבר שנתבשל כבר ונצטנן ע"י דבר המפסיק כדי שתפיג צינתו רק יהא תזהר שיעמוד שם רק עד שתפיג צינתו דשמא ישכח ויתבשל אבל מים ודבר שלא נתבשל אסור אפי' בכה"ג אבל מותר להעמיד אפי' מים או קדרה עם רוטב אע"פ שנקרש השומן ואפי' מים שנקרש ונעשה קרח נגד החמה או בקאחעל במקום שאינו יכול להיות חם כל כך שהיס"ב כדי שיחוס השומן והקרח, (ג) אסור ליתן שום דבר מאכל כגון בצלים או שום משקה ולערות עליו מכלי ראשון דעירוי מבשל כדי קליפה וכן אסור לטוח תרנגולת חמה בשומים כל זמן שהיס"ב, (ד) ואסור להדיח או לשרות אפי' במים צונני' דבר שאי אפשר לאכול כלל בלא הדחה או בלא שריה אבל הערינג מותר להדיחם במים צוננים דוקא שראוי עכ"פ לאוכלם בלא הדחה. (ה) וראוי להחמיר שלא להחזיר המולייתא שקורין קיגיל לאחר אכילה או שאר מאכלים לתנור שטמנו בו אע"ג שהתנור כבר נצטנן קצת אם לא כשהן חמים עדיין אבל המאכלים שלא היו בתנור בשבת כגון דגים ובשר צלי ומבושל אסור להניחם בתנור אפי' כשהן חמי'