זכרו תורת משה כא

שכל להבין כפי ששיער ית"ש בדעתו שראוי לו ואם ישתמש בשכלו בתורה קיים שליחותו ואם לא יקיים ראוי לעונש אבל משום זה אין לו במה להתגאות אם הי' נאמן בשליחותו ואדרבה לפי גודל חכמתו צ"ל עניו ביותר כי לפי גודל חכמתו ראוי לו להשיג שלא למד עדיין מכל התורה רק כטפה מן הים וכמו שאמר ר' אליעזר הרבה תורה למדתי מרבותי ולא חסרתי מהם אלא ככלב המלקק מן הים ור' עקיבא שא"ל בן דוסא ביבמות ט"ז אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר וא"ל ר"ע אפי' לרועי צאן ונ"ל דר"ל כמ"ש בחסד לאברהם שהבקר הם נגד עמי הארץ העוסקים בישובו של עולם וצאן נגד הבורי' שאינם עוסקים אפי' בישובו של עולם וזה"ש לרועי בקר ר"ל להיות רועה וראש לע"ה והשיב שאפי' להיות ראש לבורים אינו מגיע וראה כמה הי' שפל בעיניו ר"ע והשפיל א"ע וזהו מאמר ריב"ז שהי' חכם ביותר עד שאמרו עליו שלא הניח מללמוד כל חלקי תורה ושיחת עופות כדאי' בסוכה והי' מייסר את עצמו שלא יתגאה ואמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת ר"ל שאתה אינך אלא שליח נוצר לקיים השליחות, ובזה יובן ג"כ הא דאי' בתענית כ' מעשה בראב"ש שהי' דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה נזדמן לו אדם א' (כתבו תוספת שהוא אליהו) שהי' מכוער ביותר א"ל ריקה כמה מכוער אותו האיש א"ל לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כיון שידע שחטא נשתטח לפניו וביקש ממנו מחילה ע"ש. ולכאורה תמוה הדבר מעשה אליהו שנדמה לאדם מכוער מה הי' כוונתו בזה דהא תינח כשאמר לו כמה מכוער כו' ומנין הי' יודע שיאמר לו כן והרי אין המלאכים יודעי' מה שבמחשבתו של אדם כדאי' בזוהר ואפי' להתוספת בשבת דף י' שיודעי' היינו דוקא מה שיש כבר במחשבתו אבל לידע מה שיהי' במחשבתו זה לכ"ע אין יודעי' וא"כ מה היתה כוונת אליהו ולכן נ"ל שאליהו בא להורות כמ"ש חכמי המחקרי' שהטבע לא יגונה ולא ישובח וכ"כ המפרשים דלכן במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורי' יכולי' לעמוד כי הצדיק מנעוריו הוא עושה כמעט בטבע משא"כ הבע"ת שגבר על יצרו והנה אליהו ראה להראות לו שאין לאדם להיות גס לבו מתורתו כיון שזה חלקו שניתן לו משמים וא"כ אדרבא מצד הטבע יש לו לאדם לחזור