יושר לבב צז

גדול בין ימי הגלות לימות המשיח על דרך מאי דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שכל השינוי הרב וההבטחה הגדולה והשמחה היתרה וכיוצא שהבטיח הקב"ה לישראל בביאת המשיח כבר אכלוהו בימי חזקיהו שהוא היה משיח וסנחריב גוג ומגוג אלו לא קטרגה מדת הדין אז כמו שארז"ל ובאותו זמן של סנחריב כשנצול חזקיהו ממנו קאמר ר' הלל שאכלוהו ואלו החכמים אתו לאפוקי מיניה דסלה"ו שמה שאכלו אז אינו עולה להם מן החשבון מאחר שסוף סוף לא נתגלה למשיח מפני קטרוג מדת הדין והטוב דהוא הבטיחו האל להשפיעו לימות המשיח דווקא וכדאקשיה ליה ר' יוחנן לר' הלל מן הפסוק שהבטיח הנביא שהיה אחר חזקיהו לישראל רוב שמחה וטובה מרובה דכתיב ביה גילי מאהבת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע וגו' ובתיבת לך סתר ר' יוחנן פירוש אחר המתפרש בדברי ר' הלל והוא שאין משיח לישראל אלא לשמו הגדול המחולל בגוים יבא כי הבטחתו לישראל כבר אכלוהו בימי חזקיהו כדאמרן ואחריו לא עשו מצות שיהיו ראוים שיבא משיח להם ביד רמה בשבילם אמר לו שארי ליה מאריה על כי בלשונו הסתום נתן מקום לאפיקורסים לטעות ולכפור בביאת המשיח ועוד שנגע בכבוד ישראל הפך מה שכתוב אחרי חזקיהו בתיבת לך דמשמע לישראל ור' הלל אפשר דמהפסוק ההוא מביא ראיה לדבריו שלא יבא משיח לישראל ביד רמה דהא כתיב בו עני ורוכב על חמור ובפירוש אמרו רז"ל זכו עם ענני שמייא כבר איניש לא זכו עני ורוכב על חמור ותיבת לך גם כן מפרש ליה על פי דרכו שלא יבא ביד רמה למלוך על האומות כי אם להיות מלך על ישראל להוציאם משעבוד מלכיות וכמאמר שמואל הנ"ל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות ולכן יפה עשה ר' יוחנן שאמר לו שארי ליה מאריה דרך כבוד כי אדם גדול היה ולא היה הוא ב"מ כופר בביאת המשיח במימרא זו דמודה היה בה ככל איש ישראל דלא קאמר אין משיח בא שכבר בא בימי חזקיהו אלא אמר אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו וכוונתו כדאמרן מלבד פ"א שיש לפרש במימרא דשמואל והוא דימות המשיח קרי לימות שיהיו בין ביאת משיח בן יוסף לגוג ומגוג דאז יבא בן דוד וכמבואר בפסיקתא פ' בלק על פסוק אראנו ולא עתה אבל אחר ביאת משיח בן דוד לא איירי ועל אותו זמן שבין שני המשיחים איכא לפרושי נמי המימרא דר' הלל ופירוש זה יאיר עינינו במימרות אחרות דמצינו בדברי רז"ל דלכאורה מאבדים תקוותנו חס ושלום: