יושר לבב נב

טו ומאחר שצלם דמות הפרצופים האלה מרוחניות אותיות התורה נעשה לפיכך כל שמות אברי אדם ופעולותיו שנזכרו בהם הם שמותם האמיתיים אשר נצטרפו מרוחניות האותיות השוכנים בשם וכפי המקום שבהם שבו עובר השפע כך הוא פעולתו בתחתונים אבל בנו השמות ההם הם מושאלים כי כפי הכח שאנו מקבלים מהם אנו קורים לאבר מאברינו הגשמיים הפועל פעולתו בכח ההוא בשם המקום העליון שבו עובר השפע שנתן להם הכח ההוא שהשפיע לנו וכמאמר אליהו הנביא לבושין תקינת לון דמניהו פרחין נשמתין לבני נשא וכמה גופין תקינת לון דאתקריאו גופין לגבי לבושין דמכסין עליהון כי באמת אחר התיקון בלשון תקינת דנקט הם עומדים זה בתוך זה כגלדי בצלים ונמצאו אז היותם כגופים בלבושיהם ועוד הספירות הם הגופים ולבושיהם הם מחצב הנשמות המלבישים אותם כמבואר בשערי קדושה להרח"ו חלק ג' שער ב' ע"ש ולכן אז קונים בפרטותיהם שמות אברים שבגוף והיינו דקא מסיק ותני ואתקריאו בתקונא דא לרמוז נמי דקודם התקון לא היו נקראים כן מפני שלא היו עומדים כסדר אברי הגוף כמו שהם עומדים אחר התקון ולכן קאמר ואתקריאו בתקונא דא חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא נצח והוד תרין שוקין ויסוד סיומא דגופא אות ברית קודש מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה ולרמוז דגוף וברית חשבינן חד כידוע פירוש ביסוד שני עניינים סיומא דגופא ואות ברית קדש ועל כי אין מקום המלכות באצילות מקום הפה העליון האריך בה ואמר מ"ט אנו מכנים אותה בשם אבר הפה משום דתורה שבעל פה קרינן לה וכל אלו הם שמות של אברים חצונים ואח"כ מזכיר שמות כלי המוחין שהם ממלאים אחר כן האיברים החיצונים בפנימיותם כידוע ואומר חכמה מוחא איהו מחשבה מלגו בינה לבא ובה הלב מבין ועל אילין תרין כתיב הנסתרות לה' אלהינו כי אלו הם המוחין הנסתרין בתוך ז"א אחר שנאצלו שאר אבריו החצונים הנזכרים ואח"כ נעשה לו הכתר שבו שורש המוחין שמכתירו מבחוץ כידוע לפיכך קאמר אחריהם כתר עילאה איהו כתר מלכות כי ממלכות של פרצוף העליון המתלבש נעשה כתר פרצוף התחתון המלבישו ואין זה נתקן בז"א אלא אחר שנתקנו כל שאר האיברים לפיכך קאמר מגיד מראשית אחרית כי יהיה מגיד פירושו ממשיך לשון נגיד ונפיק וגם הוא בשם אחד מהאברים נקרא וזהו אמרו ואיהו קרקפתא דתפילין שהם שורש המוחין שבו הנקראים בשם תפילין כידוע נמצא היות עיקר שמות האיברים בפרצופים העליונים כי לא אמר דאתקריאו בגופים אלא דאתקריאו גופין: