יושר לבב לז

אלהים וכדאמרן משום כבודו גם כן הסתר דבר ולא יגלה בדקדוקיו בו מקומות הסרוחים שנתהוו ממנו בענין שממעט בכבוד הפלטין שנבנה על מקום החרבן ההוא ואין בהם כבוד למלכים שמתו בחרבן ההוא וכבוד מלכים שהוא זכרון תקונם שזהו כבוד חקור דבר איך נתקנו בשם מ"ה החדש שעם הכלל כי כן שם מ"ה אשר תקנם היה שם מה הכולל שבא"ק מספר כמספר ר"ת ו"כבוד מ"לכים ובו נעשו י"ב פרצופים כמספר ר"ת ח"קור ד"בר כי הח' הם השמונה פרצופים שמהכתר ולמטה שבחצוניותם אינו נכלל עמהם והד' הם הארבעה פרצופים שבכתר שהם עתיק ואריך עם נקבותיהם כידוע וכשחקר בכבוד מלכים וידע שנתקנו בשם מ"ה אשר עליו נאמר במה שהורשת התבונן לא יהיה לו עסק בנסתרות שבמ"ה זה שהוא הא"ס המסתתר בו אלא יתבונן לבד שדבר מתוך דבר הוא הנותן כח במ"ה זה לעשות חיל ותו לא

ו ומאחר שזכינו לדין שהורשנו להתבונן ביש זה המחודש ולחקור מה הוא בתנאים האמורים נדבר בו והוא כי מדברי תורתנו הקדושה המדברת כלה במתק לשונה ביש המחודש אף כי לכאורה נראה שמזכרת הסיבה ראשונה בפרטיה להיותה נשמה ליש ההוא למדנו דאין ספק שכל מה שנתחדש דבר מה הוא ומכיון ששייך לומר בו מה הוא מיד נופל תחת סוג החקירה של כמות איכות צבע ודמות וכמאמר הרח"ו בע"ח שער ההקדמות ז"ל נקראו הנאצלים בשם עשר מדות ובשם עשר ספירות ולהורות כי יש מקום בהם מדה קצובה ומספר קצוב משא"כ בא"ס עצמו ע"כ ועוד שם ז"ל הרי מפורש היטב כל מה שכתבתי לעיל באופן שלא יתבהל לב האדם הרואה מדות וספירות וציורים למעלה כי כל בחינות אלו הם בכלים או באורות עצמם בהיותם מתלבשים תוך כלים וכו' ויש רשות ביד האדם לכנות בהם מספר וקצבה ע"כ וא"כ אפוא נאמר כי אין כמות יש זה עודף על מקום הצימצום שבו נברא אלא אדרבא קטון הוא ממנו כידוע וא"א להיות חסר מנקודה שכליית הבלתי מתחלקת הואיל ודבר מה הוא ואיכותו הואיל ואין עינינו רואות איכות יותר חשוב הנוטה לרוחניות מאיכות הזכוכי נאמר כי יהיה זכוכיי בענין שאין בזכיכיותו למעלה ממנו בנבראים ובהשתלשלו אח"כ מעילה לעילה קצתו מתעכר והעכירות הזה דרך ירידתו רבה והולך עד שמגיע לעכרירות שאין עכרירות למטה ממנו וצבעו מרוב זכיכיותו מסתמא צריך שידמה לתכלית הלובן שאין לובן למעלה ממנו בנבראים שאין שם צבע שיערבב הזכיכיות ובהשתלשלו אח"כ מעילה לעילה קצתו מתהפך מעט מעט וקולט הצבע עד שמגיע לקולט צבע השחרות בתכלית השחרות