יושר לבב כ

ג ואחדותו אף כי יכול היה להכנס תחת סוג החקירה ע"י פעולתיו אסור לחקור בו כמו שאסור לחקור במהותו וכדתנן וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם כי תכף שבא לחקור אם הא"ס אחד הוא או יותר מאחד פוגם בכבודו יתעלה וזה פשוט ולא עוד אלא שאף בחקירה זו ילאה רעיונו ולא ישיגנה כלל ע"י החקירה כי איך יחקור וידרוש לידע אם נמצאת סיבה ראשונה אחרת שנצטמצמה במקום אחר ממנה ובראה במקום הצמצום ההוא עולמות אחרים יש מאין ותהיה היא סיבה ראשונה להם נמצא שאם בא לעמוד על בריו של דבר זה של אחדותו על ידי חקירותיו ישאר בספיקו לעולם וממעט בכבוד קונו ולכן אין להרהר אף בחקירה זו כלל ועיקר כי אם לסמוך על מי שרוח ה' דבר בו האר"י זלה"ה שכך כתב הרח"ו תלמידו בע"ה שער ההקדמות ההקדמה ד' ז"ל כמה מיני עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו אלף אלפים ורובי רבבות וכלם כאחד הם תוך המקום החלל הזה הנזכר ואין דבר חוצה לו עוד שם בהקדמה ה' ואין שום בריאה חוץ מן המקום הזה כלל ועיקר עכ"ל ועוד אומר אני שהחקירה זו קשה מן הראשונה לפי שיותר הוא בסכנת כפירה בהרהור מחשבה זו ממה שהוא בסכנה בהרהור מהותו כי בו ילאה רעיונו ותו לא כי לא ישיגנו לעולם ובאחדותו ילאה רעיונו ויכפור ואין ראוי להטעים בכתב טעמי כפירתו

ד ומפני זה בלי חקירה צריך שנאמין באמונה שלימה למה שכתוב ורמוז בתורתנו הקדושה והתמימה שבכתב ושבעל פה אשר בכח הסיבה ראשונה נשתלשלה מעילה לעילה עד הגיעה אלינו בני ישראל עם קדוש והוא הודיענו בה כי אחת היא ושכל העולמות אשר נבראו בחלל הצמצום הזה נמצאו ואין עוד מלבדו ולפיכך אין אחדות הא"ס ככל האחדים הנגבל אחדותם בקצוות האיש או המין או הסוג וכיוצא בו אלא אין לאחדות הזה גבול וסוף ואין שם אחד ראוי לו אלא כדי לשלול ממחשבתנו מחשבת היותר מאחד בו וכמאמר אליהו הנביא אנת הוא חד ולא בחשבן וכן שם אין סוף אינו שם מורה עצם הויתו כי אם מושאל לשלילת שעור ומדה ממנה ואין שם יותר מורה מציאות הויתו ביחוד כשם הוה ולא הוה שפירושו זמן אלא הוה שפירושו הויה ואף זה השם אינו אלא לשכך את האוזן איך ישמיע לה מציאותו בלי שיפגום בכבודו

ה ומאחר שעל פי הקבלה ידענו באמת ואמונה כי אין סוף למציאות אחדותו אין להסתפק כלל כי אין סוף גם כן ליכלתו והשגחתו כי איזו יכולת או השגחה נוכל לצייר בדעתנו אשר בכחו נתהוה שלא תמצא בו אף כי יהיה רחוק משכלנו המוגשם איך יוכל להמצא היכולת