יושר לבב יט

אף אם טועה מחסרון ידיעתו כי בקדושים (דף פ"ה ע"א) ז"ל ומאן דלעי באורייתא ולא ידע לאשתדלא בה באורח קשוט ובארח מישור ההוא מלה סלקא וסגי ארחין וכו' עד ולפני עור לא תתן מכשול ובגין כך כתיב ויראת מאלהיך אני ה' ומאן דתאובתיה למלעי באורייתא ולא אשתכח מאן דאוליף ליה והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה ומגמגם בה גמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא וקב"ה חדי בההוא מלה וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא ואתעבידו מאילן מילין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל וכו' ע"ש

וכאשר שמתי פני על השרשים האלה תכף פירשתי הפסוק הראשון של בלבי צפנתי וגו' עם כל אות ב' של אלפא ביתא שהוא כתוב בו כאשר אתה רואה בעיניך ואתפלל אל ה' ואומר שלמען רחמיו כמו שזכני לראות אליהו הנביא בחלום כמו שכתבתי לעיל כן יזכני לראותו בהקיץ וינחני בדרך אמת ותום לבב וכמו שספור מאורעות אלו אשר ספרתי לך בעשית הספר הזה בלי ערמה ומרמה ממנו נאמרו באמת: תם בית א חדר א יושר לבב פרק א ב

ה"נה י"דוע ה"מצא ה"עילה ו"הסיבה ה"ראשונה י"חידה ה"יא י"סדה ה"כל בכחה רבה ובזרועה הנטויה וזו נקראת בפי כל המקובלים אמתיים בשם אין סוף כי באמת אין סוף למציאותו אחדותו יכלתו והשגחתו וסימניך אימ"ה כי באימה ויראה אנו מזכירים אותו אפילו בשם זה של א"ס אף כי שם זה נכון לו מאחר כי כל מה שאנו יכולים לצייר בדעתנו במציאות העולמות אשר המציא ממציאותו אחדותו יכלתו והשגחתו בהם כי רב הוא אינו אלא ראש והתחלה מהם כי לסופם אין חקר

ב ואם באנו לחקור מהות מציאתו מה הוא ילאה רעיוננו ולא נשיגנו כלל ועיקר וכמאמר אליהו הנביא לית מחשבה תפיסא בך כלל ולא עוד אלא דעונש המבקש ליכנס בפתח חקירה זו רב הוא כי עודף על השכר שמשתכר במצותיו בביאתו לעולם וכדתנן כל המסתכל בארבעה דברים הללו ראוי לו שלא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור והוא שמסתכל להשיג מהות מציאות הסיבה ראשונה שהוא הא"ס המקיף את העולמות מכל רוחותיהם: