יושר לבב קיב

ירד ואדרבא בהגיע השפע להה' שהיא סוד העטרה חוזר לאחור ע"י הגבהת היסוד ונסתם בתוכו שהוא סוד המם וחוזר כנגד הגוף ומי הוא הנותן לו כח זה ביסוד לעשות חיל להפוך טבעו להגביה את עצמו בהיותו מלא מהשפע על הדרך שאמרנו ומשני הקב"ה הוא המחזיקו במה שעושה לו כנפים שהם שני חדרי השפע שבו תלוים כשתי כנפים של נשרים שהם קלים שלא יכבדו עליו וישפילו אותו למטה ואין לתמוה על שמם כי שם אבר הוא שם משותף לכנף וליסוד זה בעל הכנפים וסימניך כי עוף השמים שהוא ת"ת יוליך את הקול מוליך שפע הג' שמות ע"ב מ"ב כ"ב שבח"גת כידוע שמספרם קו"ל ובעל כנפים יגיד שהוא לשון גיד המכונה ליסוד מגיד וממשיך שפעו למלכות הנקרא דבר כידוע כל זה לי"ח והכי אמרינן בתקונין בסוף תקון י"ג באברתו יסך לך דא אבר מן החי צדיק ותחת כנפיו תחסה אינון ה"ה דאות י"ו איהו אברתו כלול י"ו וגופא דיליה ו' רישא דיליה י' גדפוהי ה"ה ע"כ ובכנפים אלו מגביה עצמו לעמוד כנגד גוף ז"א שהוא סוד הרוח המרחף על פני המים וכדאמרן לעיל כי מדמה אותו לו בכל ענייניו והכי אמרינן בתיקונין הנ"ל אחר גדפוהי ה"ה ובגין דא ותחת כנפיו תחסה צנה וסוחרה אמתו צנה וסוחרה אמתו צנה וסוחרה שכינתא עילאה ותתאה אמתו דא עמודא דאמצעיתא רישא דיליה חכמה עילאה צדיק איהו כצלמו בדמותו ע"כ ושמא תאמר יש להם צער כדרך כל הארץ דברוחניות כמו כן מצטער לשנות מדתו הנהוגה והיא שבהיות השפע בו אינו נדון אם יעבור משם ולמטה כמו שנדון בהיותו בשאר הספירות אלא ניתן למלכות בלי עכוב ומבשרי אחזה אלוה וכדאיתא בכתבי האר"י וכתבתיו בספרי משנת חסידים במסכת כללות המצות וא"כ שמא תאמר שיש לו צער עתה מפני שינוי זה אף כי הוא לטובתו שאם היה טרוד לפלוט השפע לא היה בולע השפע היורד עליו כדי לזככו בשאר הפרצופים ת"ל וקוי ה' יחליפו כח ההשפלה בכח ההגבהה כי יעלו הכנפים שבו את האבר ממש סוד היסוד כנשרים שהכנפים מגביהים אותם וכמו שכתוב כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו ויהיה פירושו על פי דרכנו היסוד שהוא כנשר כי גוף ששמו נשר וברית שהוא היסוד כחד חשיבי כידוע יעיר קנו והוא השפע שמקנן בו כי יתעורר לצאת אבל לא יצא כי אם על גוזליו סוד שני חדרי השפע העומדים תחתיו ירחף השפע הזה נוגע ואינו נוגע עוד בהם כי זה הוא פירוש מרחף כמשאז"ל על פסוק מרחפת על פני המים נוגע ואינו נוגע כי על פיהם יעמוד להכנס ביסוד ומה יעשה כדי שלא יכנס בו אחר שנתבשל בהם מאחר שאינו יכול לזורעו בארץ העליונה להיות שנת השמיטה יפרוש כנפיו יקחהו והוא