יושר לבב קיא

כי לא איש אל במקום שם מ"ה יתעלו בשם ה"ם שהוא מ"ה מהופך ומשום הכי לא קאמר מה עושים אלא מה הם עושים כי עושים ה"ם במקום מ"ה נמצא שידמו לו כמעט ובזה רומז גם כן למה שאומר אח"כ והוא שהם יעלו ממטה למעלה מהא למם כסדר תיבת הם בעפיפתם הפך פעולת ז"א שפעולתו בהיותו במדרגה שהם דומים לו עתה הוא להשפיע מלמעלה למטה כסדר שם מ"ה שהוא ממם להא לפי שדומים לו לפיכך הקב"ה שהוא ז"א לכבודו מדמם לו עוד והוא שעושה להם כנפים כזרועות שלו שהם בסוד כנפים כדאיתא בכתבי האר"י דבז"א דאצילות שבו נסתר חוט א"ס איירינן כנשרים כמוהו שהוא כנגד פרצוף נשר שבמרכבה כידוע לי"ח וטסים על פני המים במקום הרוח כדאמרן כי כן הרוח שבנשמה וכן שביסודות בז"א הם

יד ואי לאו דמסתפינא הייתי מעמיק יותר בדקדוק כפלו שאמר צדיקים מה הם עושים דבצדיקים איירי ומה לו להזכירם פעם אחרת ואומר דאין זה אלא לרמוז מאחר דאלף השביעי הוא כשנת השמיטה אשר הארץ לא תעבד ולא תזרע הצדיקים שהם היסודות מה הם עושים מאחר שהם מתמלאים מהשפע ואינם יכולים לזרוע אותו כי עד היסוד אין הספירות שקטים מלהשפיע זה בזה כי אין שביתה אלא למלכות שהיא הארץ שאין היסוד רשאי להשפיע בה בשנת השמיטה וכמבואר בסוף לשון הע"ח שהעתקתי בפ"ט דבפירוש אמר כי כל בחינת שביתה אינה רק במלכות ולא למעלה ממנה ובשאלתו רמז תשובתו כי ממ"ה עושים ה"ם על הדרך שפירשנו למעלה ויהי זו כוונת רז"ל על יום השבת שהוא כנגד שנת השמיטה הנגלות אשר כנגדה היא שנת השמיטה הזאת הנסתרת כדאיתא בבבלי וירושלמי באמרם במס' תמיד מזמור שיר ליום השבת שהוא מנוחה לחי העולמים והוא כינוי ליסוד כמבואר בע"ח בשער הכונות בכוונת ברוך שאמר בשם האר"י והוא סוד הצדיק כידוע שיש לו מנוחה ביום שבת זה הנסתר שאינו זורע את האדמה העליונה כדאמרן שממ"ה עושים ה"ם ממטה למעלה שלא ירד השפע ובהסתר זה הלשון מדוקדק יותר והוא כי במקום ירידתו ממם שהיא ראש מילה סוד היסוד להה' סוד העטרה שבו להשפיעו למלכות סוד הארץ העליונה דאז היה עומד היסוד בסדר תיבת מ"ה מם למעלה שהיא היסוד והה' למטה סוד העטרה מתהפך ע"ד מה שכתוב ותשב באיתן קשתו והוא שמגביה את עצמו להחזיק השפע בתוכו בענין שיהיה ההא סוד העטרה למעלה ממנו כנגד הגוף והמם סוד המילה למטה ממנו כסדר תיבת הם שהה' קודמת למם ובזה מתהפכת ממם פתוחה שדרך פתחה השפע יורד למם סתומה שנסתם השפע בו לבלתי