יושר לבב קז

מאי דאמור רבנן שהקב"ה נותן כח בצדיקים לקבל שכרן וכדי להוסיף בהם כח חדש זה יצטרך משך אלף שנים שאם ירד כח חדש זה עליהם בבת אחת ואפילו במשך זמן פחות מאלף שנים אפשר שיארע להם כמאורע המלכים הקדמונים ואין זה רצון הבורא עתה דאינו חפץ עוד בהמצעית סיגים מאחר שכבר היו ונבלעו כידוע וכל העת הזה שהפרצופים האלה טרודים לעלות במעלות הזיכוך החדש הם יהיו נשמטים מעבודתם כבשנת השמיטה כל אלו האלף שנים ומדברי רז"ל דאיכא דאמר תרי אלפי חרוב נראה דכזה ינהג עד שבע שמיטות ושבשמיטה השביעית ישמטו שני אלפים שנה בשנת השמיטה ושנת היובל שאחריה ובזה יהיו אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפשר שלזה רמז ספר הקנה במנותו שני העולם לשמיטות אלא שבמה שאמר שכבר עבר שמיטה ראשונה מבריאת העולם ושזו היא שמיטה השניה לפי דברי האר"י זלה"ה לא כיון יפה כי הבריאה הזו לא קדמה לזמן שאנו מוציאים אותה על פי התורה שלפי זה עדיין לא עברה השמיטה ראשונה וכדרך החודש אשר יתחדש בשמיטה ראשונה יהיה כן משמיטה לשמיטה עד היובל דאז יהיו תרי אלפי חרוב וכדפרשנו ואם אינו כן אלא בשמיטה זו דווקא יהיה חדוש עולמות י"ל דהאלף האחד הוא משום חדוש שאר העולמות אשר יתחדשו אח"כ מחמת חדוש עולם העליון ולפי זה נמצא דאפילו הכי לא פליגי אלא דמר אמר חדא ומר חדא

ט ואם כך הוא נמצא שבעת שמיטתם לא יזרעו זרע חדש מלמעלה לחלק לתחתונים כי טרודים הם במלאכתם להתחדש הם בעצמם ודוגמא לזה מצינו במעשה כלי העקודים שאחרי גמור האור הכנסו במקורו היה מאיר בתחתונים יותר ממה שהיה מאיר טרם הכנסו במקורו אבל בעת הכנסו היה מונע אורו מהם וכדין השמיטה במעשה המצות אשר יעשו התחתונים באלף ההוא כי לע"ד אינם מתבטלים לעולם וכמ"ש בפרקים הקודמים יתפרנסו מספיחי אור ישן שהיה זרוע בארץ העליונה מקדם כספיחי שביעית היוצאים מזרע הזרוע בארץ התחתונה טרם בוא שנת השמיטה ויהיה העולם אז חרוב מאור חדש הא למה זה דומה למאי דאיתא בע"ח בשער מאמרי רז"ל ובשער מאמרי רשב"י ובשער הגלגול ז"ל הענין הוא כי אחר החרבן נתפרדו זו"ן והגנן העליון שהוא יסוד איננו זורע גנתו אמנם גנתו מזרעת מאליה מן הספיחים שיצאו וצמחו בה מתחילה ומהם חוזרת וצומחת והנה הספיחים הם נשמות הצדיקים אשר טרם החרבן זרעם הגנן בגנה שהוא הגנן העליון בסוד מ"ד ומהם חוזרת וצומחת וז"ס אור זרוע לצדיק שכבר האורות האלו נזרעו בתחילה בגנה העליונה והם עצמם שחוזרים ונזרעים ואין זה זרע