יונת אלם צא

שבכת' ממשיך בכחו זה שובע שמחו' לאימא במקומה שגם היא בסוד בינה ואריך הוא מלגו ואימא מלבר והנה כאשר יהיה זעיר מושפ' מאימ' בלבד בסוד תבונה אז היא עבו' תשע' וחציו העליון של זעיר נכלל בחציו התחתון אמנם בזמן שאימא משפע אריך שבה חולקת מכבוד' לזעיר אז גם קפולו של זעיר הוא ממטה למעלה ואע"פ שראשו בין ברכיו הנה בעליית הברכיים אצל הזרועות גם הראש עולה עמה' והרי היא נכלל חציו התחתון בעליון בסוד עבור יוכב' שהיא אמא ממשה שהוא זעיר וכתיב ותרא אותו כי טוב הוא שנקפל תחתון בעליון ועל ההפוך מזה כתי' כי יצר לב האד' רע עיין לקמן פ' צ"ז אך העבור שכלו טוב הוא הראשון שעל' במחשבה להשתלם באימא שכח אריך מעורב בו והוא סוד בראשית בזכו' משה דכתיב ביה וירא ראשית לו ונכלל יסוד זעיר וחצי ת"ת התחתון שלו בחצי ת"ת העליון בדוגמ' קפולו של אריך ולהיות הת"ת מדה אחד ונכלל חציה בחצי' ויסוד מתעלה אצלה לא הוצרכה אז לכלילו' המדות האחרות אך ג"ג הוצרכו להיו' כלילות מנה"י וכפל מדותיה הרי שש והשביעית היא מדות ת"ת וגדול כבודו שיום א בחודש הז' סגי ליה דרב גובריה כי הא דאמרי רבנן היולדות לז' יולדות למקוטעי' וזהו סוד מה שאמרו כי משר"עה נולד לז' להיותו מקפול ת"ת חציה בחציה ויעקב לא כן שהוא מיסוד זעיר וכתיב ביה וימלאו ימיה ללד' לפי' אמרו בזוהר משה מלגאו יעקב מלבר והעבו' השלישי לי"ב חדש הוא לצורך מלכות בסוד ואחר ילדה בת שנשתהתה ג' חדשים אחר זעיר והמספר מכוון על הדרך האמור שנכללה מלכות גם היא עם נה"י מגג"ת: פנ"ג הדרן למאי דפתחנא ביה בפ' מ"ז כי נכללו ספירות אריך תלת גו תלת והעלו האורות שירדו מז' מנין תבירין מן השליש התחתון שבה אצל אורו' השליש האמצעי שנשארו ברפיון תחת הבינה ושם נוסדו יחד ז' ספירו' תחתוני' שבכל א' מהם ועדיין רשומן למטה אך הצל והרשימו של ג' ראשונות שלהן עלה עם רגלי אריך ולא נשא' מהם זו רושם מן הצל בלבד ומכאן אנו למדין כי אין לקליפות ראש לפי שלא נשאר מן הראש למטה רק צל הצל שהיא בבואה דלית להו לשירי' כי אין שירים לשירי' זה טעם הוא ישופך ראש כי הקדוש' קולט' בעצמה מדת הטוב הראויים להשפיע בראשו של נחש וכתיב וראש פתנים אכזר הלא הוא כמוס עמדי פי' המהות שהיה ראוי ליטול אותו הראש ואין לו