יונת אלם צ

ההבלים נצח מאבא והוד מאימא ויש עוד לאלה הנשיקת וההבלי' שתוף אהדדי זוג זוג משיתוף הנשיקות נתקן הפנימיו' ת"ת ומשתוף ההבלים ליסוד שהעטרה כלולה בו בסוד נפש מרוח וההבל הזה כלול תרין בכלילות עשר היא עצמו ו' זעירא הוי ושעשע יונק דא זעי' על חור שעתיד' נוקביה לצאת ממנו שלא ישלוט בו פתן אין עוד רק מלכות שמים נוקבי דזעיר יסודתה מדבור' של אבא דעלה כתיב ה' בחכמה יסד ארץ והיא נפש ממש במקומה וכלולה ימין ושמאל ואמצע כשם שהרוח כלול מנ"הי והנשמה מג"גת אף אנו נאמר שהחיה כלול' מח"בד והיחידה בכתר שהוא שרש לג' קוים שרי כאן ה' חלקי הנפש כל חד כלול תלת דעלייהו כתי' כל הנשמה תהלל י"ה דוקא בגי' ט"ו כליליות ויש בכל זה להוסי' לקח אך מה שבארנוהו מספיק אל המכוון הנה להועיל לבני גילנו ולקרבן לתור': פנ"ב להבין אמרי בינה מה הוא עבו' אימא הנמשך מן ההבנו' שבארנו למעלה דע כי מלת עבור נחלקת לשתים ע"ב רי"ו כי הנה שפע אימא כשהיא מעוברת מזעיר הוא בא מכח ד' שמות הא' מצד אבא בסוד זרע דידיה והוא שם הויה במלוי יוד"ן העול' ע"ב ור"יו הוא צרוף ג' שמות מצד עצמם והם שם אהי"ה ביוד"ין העולה קס"א שהיא באימ' ממש שם של הויה בההין העולה ב"ן שהיא לה סימן תחתון הכולל יסוד ומלכות דידה מספר שניה' יחד רי"ג ולהשלים מנין ר"יו נקח שם אלהים ונחלוק אותו בג' חלוקות אל מימין מי משמאל ה' באמצע על הדרך שיבא בסוד היניקה והוא עצמו סימן עליון המאוחר לעול' ותלוי בתחתון וע"ב שאמרנו משלים ר"יו למלת עבור ואית דיימא שיש ע"ב רי"ו מימין וע"ב רי"ו משמאל וכמה שנתבאר למעלה כי שתי חכמות חזרו לאבא ונשארו ב' תיבות לאימ' הרי ע"ב בשתי בחינותיו מיוחס לאבא ר"יו פעמים לאימא והכל עולה אל מקום א' ואולם זמנים הרבה קבע הטבע החכם לסוד העבור שאנו בבאורו יש יולדת לתשעה חדשים או לשבעה או לשנים עשר וטעם היולדות לתשעה כי אמנם זעיר במעי אימא הוא מקופל ראשו בין ברכיו ושש קצוותיו שהן עיקר בניינו כלולות תלת גו תלת פי' גג"ת בנה"י כי הא דאמרו אציליו על ארכבותיו וכל א' מן התחתון מוסיף כח מג' העליונים ונעשים ט' וסוד היולדו' לז' כבר ידעת כי חצי ת"ת התחתי' של אריך נכלל בחצי ת"ת העליון ואריך שהו' בינה