יונת אלם ח

תנן בפ"ק דסנהדרין המלך אין רואין אותו כשהוא ערום צריך לידע שהכתר והחכמה שבנקודו' נכ"לי' בכתר שבאצילו' ויש להן שמות של ראשין הכתר נקרא רישא הנעלם והחכמה נקרא רישא דאין לפי כשהיו הי"ס בנקודו' לא היו שם לא אצילו' ולא בריא' ולא יצירה ולא עשייה ואחר שנשתברו הנקודו' ונתברר הסולת מן הסובין נעשו אבי"ע ע"ד משל כחטה כל זמן שהי' שלימה ואינה נטחנת היא מעורב עם הסולת ועם הסובין ואחר הטחינה נבררת הסולת מן הסובין כך בנקודו' ובהיות שנעשו עולמו' זה אחר זה אבי"ע אין אנו יכולין להשיג את הכתר והחכמה מפני רוב דקותה ולכן אין לנו השגה בהם ובהיו' כן כשאנו אומרין מהכתר נעשה פרצוף והוא א"א ר"ל כתר של אצילות והוא בינה של עולם הנקודות אבל הכתר והחכמה של נקודות הן נכללו בכתר של אצילות ונקראין ב' ראשין כדלעיל וע"ז אמרו במשנה דסנהדרין המלך אין רואין אותו כשהוא ערום ירצה בזה המלך זהו א"א אין לנו רשות לראות כן ולדרוש בגופו שפעמים הוא מלובש ופעמים הוא מגולה אבל כשאנו דורשין בו אין אנו דורשין רק בראשין שהוא בכל עת מגולה אבל לא כן זעיר אנפין שאנו דורשין גם כן בגופו כגון זרועותיו וכו' כל אלו ההקדמות הן מוכרחת לאד' קודם בואו אל החכמה מלבד ההקדמו' שיבואו בתוך הספר בעזרת האל ית' ויתעלה שמו: הקדמות הללו מצאתים במקום אחר ונראה שהם שייכים להספר על כן הדפסתים בכאן