יונת אלם עד

ואין לנו עסק כאן מן החוטם ולמטה כי הוא סוף התפשטות פרצוף פנים כדאיתא בשלהי מסכת יבמות ודי בזה אתאן לכתר אריך שהחסד דעתיקא סבה רחוקה אליו והכתר דרישא דאין סבה קרובה שאינו אלא צנור לאותו שפע ואמנם יש בפנימיות הגלגלת אוירא דלא אתפס הגנוז בסופ' וחופף על המח ממעל לקרום כי הנה המח הוא בסוד חכמ' והגלגל' הוא כללו' נקודתו של אריך שהיא עצמ' בינה ומשלמ' בו בנגלה מקום כתר ואותו אויר יחשב לו כתר נעלם כי כללות רישא דלא אתידע אחזי נהוריה בההוא אוירא הא למה זה דומה לסוד בינה של נקודות שהיא משלמ' הכת' הנגלה לאצילו' ואין כתר זה רק אריך עצמה ורישא דל"א הכלול בו הוא הכתר הנעלם ואולם טלא דבדולחא בסוד המח שזכרנו הוא חכמה דאריך מגבורה דל"א לפי' יש בבדולח צחצוח אודם בכלל כמה גווני' שהוא נוטה לכול' וזא' הוא החכמ' אשר יש בה השרשת הדינין בפועל לפי שהיא חכמה שבבינה ובאה מכח גבורה דאיתא באידרא דנשא דף קכ"ח ע"ב מוחא דעתיקא סתים ושכיך כחמר טב על דירדויה שהוא כופה את השמרים לכסא לו ויושב עליהם והואיל והותחלה חכמה שבאריך להתעורר בגבור' ק"ו לפרצופין התחתונים שבכולם יהיה בחכמ' שבהם צחצוח דין ואף חכמה זו לא ידומ' בה גוון אדו' כל עיקר רק צחצוח בעלמא להגביר חסדים לכח אמיץ לא יצוייר אודם בבדולח רק למט' במוחא דזעיר אבל התם חכמה של נקודות וברישא דאין שנתקן ממנה היא כלה חסד פשוט ואין בה דין כלל וכ"ש בשאר חכמות הנדרשת לעיל' מינה קאמר דאויר' היא בינה דאריך המלבש' את המח וחופה אותו על כן נקראוהו מוחא סתימא דלא התפתח כלל והבינה אצלו בסוד קרום חיתא דמנח ביה מוח' והיא מושפע' מת"ת דלא אתידע שכן אויר סתם נדרש בת"ת לפי' נקרא בינה בן י"ה על שם ת"ת זה ועוד זה הקרו' הוא בסיס לאותו אוירא דלא אתפס החופף על הקרום והמח כי אותו האויר הוא סוד המשכ' רישא עילא' להחיות את האחרים ומתגלה כאן וגם הקרום הזה מאיר ומזהיר מאותו האויר הזך והקרום הוא בסוד רקיע מבדיל בין הגלגולת והמח כשם שת"ת מכריע בין הגדול' והגבורה ע"כ יאמר שהוא בסוד וא"ו ופירשו באדרא זוטא דף רצ"ב כי זה האויר מתלבש בשר' אשר לאבא בעליוני' דאתמר התם וההו' אב הוא רוחא דגניז בעתיק יומין וביה אתגניז האי אוירא פירש הואיל והמח עצמו הוא סתים ולא אתפתח כלל מהיכא יתאצל המח השני שהוא אבא ונקרא יו"ד