יונת אלם סג

בפשיטות ואפשר שירידת פלאים לעולמות התחתונים היתה גרמא בכך הוא הדבר האמור בזוהר ויצא דף קמ"ט ב' כד ישראל חטאין מאיך האי סלם סלקן ממנן אחרנון וכד ישראל מתכשרן עובדייהו אסתל' האי סלם וכלהי ממנן נחתי לתתא פי' עוד שם דבר אחר והג' מלאכי אלהים עולים ויורדי' בו במאן בההוא ראשו של סלם דכד אסתלק ראשו מניה סלם אתכפי' וכו' ומן הסלם אנו דנין הנה כי כן בשפלות ידינו תסתלקנ' ג' ראשונות של מלכו' זו והפרצופין יורדין למקום רשימו שלהן וג' ראשונות שבכל א' מז' תחתונות שבה עולו' שם לקבל תיקונים אלה העולים מג' ראשונות דהני ז' נקודות של מטה שנשברו ולא רישא עילאה בלבד נתקן מכל ז' אחרונות אלה כי קצת ענפיהן נתלבשו בנקודת חכמה ובנקודות בינה לתקון תרין רישין אחרנין דאזלינן כחדא והנה באופן זה הנה כח"ב של נג"ת דמלכות זו נתייחדו לרישא עילאה לפי חשיבותו הכתרי' לכתר שבו והחכמות והבינות לחכמה בינה שבו ושלשתם מתפשטים ביושר כל א' משך הקו שלו להשלמת תקוני ההוא רישא אם שיהיו שלשת הכתרים משלימי' הקו האמצעים והחכמות קו ימין והבינות קו שמאל או כח"ב דגדולה לימין כח"ב דגבורה לשמאל כח"ב דת"ת באמצע וכח"ב של נצח הוצרכו לרישא דאין ושל הוד לרישא דאריך מתפשטי' גם הם כאמור וכח"ב דיסוד ומלכות נמי המה להם סלם לעלות ושאר כליליותיהן של ז' אחרונות דמלכות שזכרנו תשלחנ' הארתן להיות פנים לפנים להתפשטו' הקומות שלא הורשינו להתבונן בהם כלום וגם אין אנו צריכין לכך אחרי היותן מתלבשות ומכוס' בשאר הפרצופין כי הא דתנינן המלך אין רואין אותו כשהוא ערום כי אין הקומות האלו מוגלמות כלל ואינן נתפסות אפי' בהרהור הלב ולפי זה יפורש הנפש לבית יעקב על זעיר דמלכות זו שבכתר כי הוא לבדו מתחיל בעליונים להתתקן בסוד פרצוף דאלו א"ק שמא בעלמא הוא דנקיט ליה וכתיב שמש ירח עמד זבלה פירש אין שם מעמיד עצמו בסוד זבול שפירושו מדור לפרצוף אדם אלא שמשה של ירח שהוא זעיר שבספירות מלכות זו שבכתר לפיכך כתיב זבלה בסימן הנקבה ולפי דרכנו למדנו סוד מגן אברהם הוא חסד של ירח זו: וכן מגן אבות שהן גג"ת שלה אשר אמרנו שעלו בח"ב שלהן לרישא דל"א ולמעלה ממנו מגן פי' תשע ספירות עליונו' שבכתר בכלילות עשר וכח"ב שבמלכו' דידיה ומצד יצדק לומר מגן דוד ועל סוד זה נאמר למלכות לכי ומעטי את עצמך שלא