יונת אלם סב

דל"א ומנקודות החכמה והבינה גם כן נתקן העצמות לשלשה ראשונו' של רישא דאין ורישא דאריך וגדול כבודו של רישא עילאה שכח שבע' האחרונות דמלכות אדם קדמין מעור' בו כי גם מהן ומכלולו' עשר שבהן נקח שבעים ניצוצות ונחלק אותם שבעה שבעה להיות נשמתא לנשמת' אל העשר ספורות דרישא עילאה הוא העתיק שבאצילו' ובארנוהו: פל"ג ואולם ראויית היו ג' ראשונות שבכתר לבנות מהן תלת רישין בהתלבש חכמה שבכתר בניקודות חכמה וכן בינה שבכתר בנקודות בינה וכתר הכתר מספיק לעצמו דרב גובריה וישר חיליה אלא שהמעוט הצפוי בתחלת המחשבה גרם סלוק לעליונות ולא נתקנו רישין דלעילא כי אם באופן זה הנה בתחלה הוצרך להתפשט כחו של כתר הכתר בכ"חב של מלכות שבו וחכמה שבכתר בכ"חב של נקודות חכמה וכן בינה שבכתר בכ"חב של נקודות בינה ונתקנו עם זה תלת רישין ומג"גת שבשלשת' כאמור נעשו להם גופן כמו אור מופלא ואור מזהיר סוד הדעת כך שמעתי התם ונרא' שהוא אור צח ומצוחצח שלשת' בסוד הקו האמצעי כתר ת"ת ויסוד זכרנו אותה למעלה בפ"ה שכן הדעת והיסוד כי הדדי נינהו והעלו הגופים להקפי' תקוני הראשים במשל הכוכבים שמעלי' בחומת אידים מן הארץ להצמיח חציר לבהמה ועשב לעבוד' האדם והוא על הדרך הנדרש בזעיר שג"גת העלו שלישים לחכמה בינה לקמן פ' ס"ב נשארו תלת גופין ברשימו בלבד ונה"י שבשלשתם שתעלו לאותו הרוש' ונשארו הארתם במקומן אח"כ נגלמו התלת רישין בסוד אוירא דאתפס ע"י התקוני' שעלו אליהם מזעיר להשלמת כליהם ושוב נתמלאו מדקות האורות של זעיר בסוד עצמות לא מהות הנשמה המתמצע' בתוכה כי היא מאתר עילאה יתיר אלא חיותא וקיומם של כלים ממש במה שהם כלים לא זולת ויש דרך שלישית שכל התלת רישין לא נתקנו כי אם מג' ראשונות דמלכות שבכתר כי כתר שבה הוא לבדו משלים מקום כתר הכתר והיו חכמה ובינה שבה הן המתלבשות בנקודות החכמה והבינה ונתקנו' בסוד פרצוף ויקרא בהם שמם כח"ב שבכתר ללמד דרך קצר' ושמא בעלמ' הוא דנקיט להו הואיל וסוף סוף ממלכות שבכת' הם ואית דיימא דאפי' רישא דל"א נמי לא אתתקין אלא בז' אחרונות דמלכו' שבכת' שכל א' מהן כלולה מעשר וכבר הנחנו למעלה הסבר' הזאת