יונת אלם מח

באמרם לנבוכדנאצר אלהנא יכול לשזבות' ומן ידך מלכא ישזיב והן לא וכו' והכוונה כי כל מעשה בראשית לדעתם נבראו והסכימו להשתמש בכסא דמוקר' השעיר המוגבל ברצון יוצרם ע"מ להשבר ולהתבטל לפיכך נעשה הכל בשתיקה לא כן במעוט הירח שהיה שם כח וקטרוג יתבאר במקומו בס"ד אלא דהא בהא תליא לכל מבין יסוד' כי קדם מפעליו מאז עלה במחשבה סוף הויכוח דלא מיתבא דעתה מטענה אלימתא גנוז' בקרב לבה וגזרה על עצמה השתיקה לחוס על כבוד קונה ואף על פי שמ"מ צדיק ה' בכל דרכיו וכבר בארנו בדרוש הזה במקומו בטול גמור לטעות הירח הלזו כי הצור תמים פעלו אל אמונה ואין עול הנה ית' אשר איננו מקפח אפי' שכר שיח' נאה וכ"ש סמא דכלא משתוק' עקב ענוה פן יאמרו הבלתי מעמיקים בעיונם עבדא נצח למריה אמר להביא במקיף ציור הכפרה שהיא עצמה פיוס לאותה טענה אשר יראה בעיניו ולבבו יבין מה רב גובריה כי הוא הקשיא והוא התירוץ ושב ורפא לו כטע' כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד והוא פלא וכבר רמזנו מזה למעלה כי הכל צפוי במקיף והוא צפיית הבחירה על הדרך שבארנו בפ' ז' ויצדק לפרש כפרה שהוא מל' מלכפור' במקיף עצמו חשוק שפתיך ודי בזה אך אלה הצדיקים אמרו אם יחיינו האל ית' נחי' ואם ימיתנו מתנו באדין ברשות השם הנכבד הרשום באותיות אלה שהוא תחילה לאור החוזר כפיתו בסרבליהון סוד המקיפין המגיעי' למטה בשולי הצדיקי' בסוד יריעות המשכן ונרמז בתי"ו רבתי של תמים תהיה לפי' עלה הכתוב ביתר התיקוני' מן המאוחר אל הקוד' ומן הקודם אל האמצעים שכן זכר תחיל' פטישיהון ופירשו חכמי' ברקים הנתונים על ברכיהם ויונתן תרגום מכנסי בד אוורקסין וכן כתיב התשלח ברק' וילכו הרי נתייחס להם הליכ' ככתו' בסוד מרי דריגלין והכוונ' בהם כלים תחתונים לנה"י שהן גמר מעש' הפרצופין בהכא' הפטיש עליהן ועיקר השבירה לכלל הנקודות לא היה אלא בנה"י שבכל אחד מהן כמו שיבא והוא כטעם מקטע רגליהון דרשיעי' דכתי' בהו לעת תמוט רגלם ולפי שתכף לשבירת החלקי' התחתוני' שזכרנו מסתלקין למעל' האורו' מן השליש העליון ונבארהו סמך אליהם כרבלתהון שהם כלי מוחין וזכר אח"כ לבושיהון שהן כלי הגוף והזרוע' שכן בתר ריש' גופ' אזיל ועם זה פ' לנו הכתוב שעור קומ' שלימ' שמסרוה השלמי' האלה על קדו' השם להיו' המה להם בעצמן בכבודן מנין חבירין דקב"ה ומזה יובן ברכי דרבנן דמשלהי ומנא דרבנן דבלו כל אלה מחופיא דידהו בסוד שברי כלי':