יונת אלם קסו

שבכולם שבן יומו קרוי שור כשם שבאדם נאמר ויקרא את שמם אדם ביום הברא' אח"כ בדו' המבול חזרו ונתקלקלו מעצמם באותו הפועל המיוחד שבשבילו נבראו והוא קיו' המין לפי' אע"פ שנח הקרי' קרבן לא הספיק לתקנ' לגמרי ולזה הותרה לו אכילת' לקרב תקונ' אחרי שהוא לא סבב קלקלת' והנה בב"ה ע"י הקרבנות היה התקון עול' לכל הנבראי' יחד ראשונה האדם תקוני בידו ע"י התשובה והוידוי החי הוא עצמו הזב ממנו הדם ממנו האימורי' ובעול' גם אבריו יעלו לרצון הצומ' ממנו המנחו' והשמן לבילה ולמנור' ונסוך היין והדומם בנסוך המים ועוד על כל קרבנך תקריב מלח: ופצ"ט בפ' בראשית מזוהר דף נ"ח ב' ר' יהודה פתח לכו חזו מפעלות אלהים והיא גופא קשי' ניתי ספר תלים ונחזי דהא מפעלו' ה' כתיב דע כי תרי קראי נינהו חד במזמור מ"ו לכו חזו מפעלו' ה' אשר שם שמו' בארץ וחד במזמור ס"ו לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם והאי קרא קניינ' דייק שפיר כי מה שהוא נורא עלילה מפעלות הדין היא אבל קרא קמא לא ברירא לן מלתא אי ההויה דקאמר רחמי דווקא דהא אפליגי ביה תנאי התם בפ' בראשית ור"י שפיר ידע דכתיב יד"וד ור' יצחק ה"נ דאתי לסייע' ולא פתח ביה בשם אלהים אלא לדרשא וה"ק כיון דפשיטא לן ה' הוא האלהים מוכחא מילתא דהכא בדינא משתעי קרא בכמה טעמי חדא דנקט מפעלות ואשכחן בדוכתא אחרינא דכתיב מפעלות אלהים ותו ליכא בקראי כה"ג אלא ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז והתם נמי בדינ' אתמר שהרי בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין והנה פועל ה' דכותה נאמר על מעשה ה' שיצא אל גמר המעשה ע"י קדימת החסד ושתופו עם הדין אבל מפעל מור' הכח הראשון שעלה במחשב' כדמוכח קרא דספר משלי וכן בנוסח זכרונ' דר"ה אתה זוכר את כל המפעל ועוד דריש האי תנא לסיועה למילתיה חזו מלשון חזות קשה וכן שמו' מלשון שממה כדאי' התם וכל אלו הן ראיות נכוחות לפי סברתו לפרש אותה האזכרה דבדינא איתמר וכמהו בסדום גפרית ואש מאת ה' אבל בריש פ' נח בדף ס' ר"א פתח בהאי קרא בדרשא אחריתי דלא עסיקא ואתי בדינא אלא ברחמי דוקא ודריש שעות כמו ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו והוא לא החליף את