יונת אלם קמז

עם רחל ועוד ישראל נכלל עם יעקב דהארה שלפניו במקום תפילין ומתיחד עם לאה הלוקח' סימנים מרחל כי היא האומרת לכן ישכב עמך הלילה יעויין בסתרי תורה בפ' ויצא על פסוק וישכב עמה בלילה הוא כי לא זכר יעקב והכוונה על ישראל הנעלם יותר: פ"ע אימא עילאה יש לה ג' בחינות א' כשהיא ביחוד עם אבא שעלתה אליו לזווג אז נקרא בינה והב' כשהיא במקומו' בלא יחוד אלא היא לבדה אשר יאמר לה חבונ' וזה שמה גם בבחי' הג' כשיורד' בזעיר להשפי' בו וכשעולה זעיר למעלה במקום בינה עליונה משם עולה עמו למקום אבא ויתבאר במקומ' אצל העלאת שבת בס"ד ועליו נאמר בסוד זה ואיש תבונו' ידלנה פירש יעלה אותה בשתי בחינותיה התחתונות אצל אבא ואז הוא עולה ממה שהי' בן להיות איש והיא עולה ממה שהית' תבונ' בשתיהן להיות בינה ונקראו שתיהן בינות שגם הבחינה התחתונה עלתה אצל אבא בעליי' זעיר ועל מי שלא זכה לכך כתיב לא עם בינות הוא ודע כי יש לבינה ב' בחינות שהן מ' וסמך והטעם הוא כי יו"ד שבשם היא חכמה ויש במילואה ג' אותיות יוד ואו דלת תכה ותאמר ו"פ עשרה עולה ס' תכה עוד ותאמר ד"פ עשרה עולה מ' והכוונה כי בזמן שאמא ביחוד עם אבא אז נקרא סמך שהיא סתומא לקבל כל האורו' מאבא וסותמת אותן לעצמן ולכן הוא"ו ראשה נטוי לפניה להמשיך השפע מי' שהוא אבא לדלת שהיא אמא וזאת הואו מתרבית ומתמלאות מכח הי"וד ונעשות סמך סתומה וכשהי' בלא זיווג אלא רביע' על בנין אז נקרא מם והוא פתוח' למטה להשפיע לו' קצוות בסוד אפרסמון המבואר בזוהר והדוגמ' באש' עקרת הבי' כי כשאשה היא בזווג עם בעלה אין לה פנאי באותה שעה להשגי' על בני' וידוע כי ה' ראשונה של שם רמזת לבינה ואע"פ שחלקנו למעלה בין ה' ראשונה שצורתה ד"י לה"א שניה שצורתה ד"ו אין זה רק בסוד סימנין דדכורא שכל א' מהן נחתמת בחות' בעל' המאור בה אך בסוד העבור שהולד נוצר במעי אמא הכרח הוא שגם הא ראשונה תהיה בצור' ד"ו והן הן ואו דלת שבמלויי' שגם הם אצל' סימנים דדכור' וב' אותיו' אלה כשהן בחכמ' אז הו"או קודמת לדלת בסוד זווג וכשהן בבינ' הדלת קודמ' לואו בסוד צורת ההא שהואו תחת הדלת ונכנס' בה ונעשית ה"א אלא שאז הו"או היא בלא ראש וכשהיא קודם הדלת