יונת אלם קמ

זעיר ולמעלה וסימן ולא ראה עמל סוף תיבות לאה בישראל אף כאן אחינועם למעל' שאין נועה אלא במוח והזווג שם בסוד אחוה ואביגל למטה שאין גילה אלא בלב והוא לפנים מן החזה ושם יש הזמנה לזווג גמר דכתי' ותהי לו לבת שכל זכות האב מתרוקן לבעל יותר עליו ג"כ שהוא אוכל פירות בחייה כי אין שום שפע. מגיע אליה אלא ע"י וכל שאינו נותן לו רק לצרכה חשיב' ליה אכילות פירות מה שהוא נהנה בהיותו צנור הברכות אליה וכאן הבן שואל מה הועילו פרצופי הארה אלה של יעקב ולאה זוג זוג אף אתה אמו' לו כי העליונים עושי' שושבינות לישראל סבא ותבונה והתחתונים לזו"ן: פפ"ה כשיוכללו ישראל סבא ותבונה למעלה באבא ואמא גם יעקב שכנגד החזה יפה כחו וכולל בעצמו האורות שהיו עודפין ומתפשטי' ללאה שלו כי עכשיו הוא יורש בסוד ונתתם את נחלת שארו לו דליכא למימר שתהא לאה כמות שהוא נכלל' ביעקב זה לעלות יחדו ליעקב שכנגד מקום תפילין כי הנה בהעלא' פרצופין אלה אין נקבה נכללת בזכר ולא איפכא ועתה יעקב זה שכנגד החזה עולה בתוספות אורות אלה ונכלל ביעקב של מעלה ושניהם נעשים קומה א' לעשות שושבינות לרחל המתגדלת ויורש' מקום לאה ואז נשלם הזווג לז"ון והנה ראש זעיר הוא בסוד עציץ נקוב פי' עציץ בגי' ו' הויות הכלולו' בה והוא נקוב שקשר של תפילין יוצא ממנו לאחורוי בסוד לאה וראש רחל עציץ שאינו נקוב לגמרי נקב מפולש להועיל לזול' דלית לה מגרמא כלו' אבל נקוב היא מעט נקב שאינו מפולש אלא ככונס משקה דרך שאיבה בעלמא כספוג הזה לקבל מזעיר קיים וחיות ושפעו יוצא יצא ושוב אליה בגדולת' דרך ראשו ממש וקודם לכן אינו אלא דרך אחורי גופו מן המקום שיתפקקו חוליות השדרה לזעיר משם יוצא ראש רחל בתחלת אצילו' ולפניו ורא' איסר כנגד לבו בסוד צפור נפש הוא לאה שניה שזכרנו בטעם איתחך גוצא גחין ולחיש לה עכשיו שרחל עולה למקום לאה הנה העציץ שאינו נקוב שואף מן הנקוב דוקא עד עת הנסור' שישיבו זעיר ונוקביה להיות פנים בפנים אבל אין לזעיר פקוק מורגש וגמור בחוליו' השדר' לאחורוי כי אם כנגד החזה אבל לא כנגד הטבו' ולא כנגד היסוד כדי שישוח שם ללחוש כלום כי לא שמענו שיהו פרצופי נקיב' כנגד ב' יעקב אחרים דהארה שבארנו בהם ועוד יסוד זעיר יתום שאין מלכות תבונה