יונת אלם קכה

הוא אמא חיי המלך ואמרו כי הנודר או נשבע ואינו מקיים גורם שהמלאך הממונה במאמר פיו על אותה מצוה שנתחייב לעשותה נשאר גרוע ממנה עד אשר ישלים חיובו בפועל וכל שעה קאי עלי' בבל תאחר ועד שלא יצא י"ח הנה המלאך שהוא ראוי להיות טוב שהרי הוא שליח מצוה שב אצלו כמזיקין שנבראו בע"ש בין השמשות ולא הושלמו יצירת' לטוב עד שיקויי' היעוד שנ' על אודתם רק בעיניך תביט ר"ת רבת ושלמת רשעי' תראה ר"ת רות שהוא תכלית הגדלות שכינה באחרית הימים וצרוף שניהם ישיש כגבור לרוץ אורח בתורת האלף לאלף אלמא שבועות הללו שהן לאבא כמו הנדרים ונדרים עצמן כמותן תלויים עד גמר מצותן לפי' נקר' במשנה נדרים פורחי' דהיינו תלויי' כדאמרן וההיתר שלהם הוא באויר הקדש העליון שהוא עלוי רב לאותן המלאכים להגנז במקום גבוה ע"י יחיד מומחה מספרו ק"ל עם הכולל הוא רבועו של שם מ"ה סוד הקו האמצעי' המעלה אורות הללו בסוד אחורים ממטה למעלה או ע"י ג' הדיוטות נה"י דאינון שערי צדק ואומרים לנודר או לנשבע מותר לך פי' לדידך דוקא מותר אבל היא עצמו אינו מותר ונפרד מן הקדש העליון אלא קשור וגנוז שם בעבותית אהבה הואיל ואין להם לאורו' הללו על מה שיסמוכו בעולם המעל' וסר הפגם הזה על ידי היתר דקים לאותו מלאך בדרבה מיני' כי ההתרה עצמ' מצוה היא גדול' מן הראשונ' שכן אמרו חכמים הנודר בונה במה והמקיים מקריב עלי' כי טוב לעשות המצוה לדעת בן חורין מנדבת לבו אלמא מצוה שניה כולל' הראשונ' בעצמה ומי שמפרש שההיתר פורח שוייא לההוא תנא טועה בדקדוק ואין הדבר כן והנה הנדרים חלי' על דבר מצוה והשבועה לא כן והטעם הוא כי הנדרים למעלה מהמצוה ולכן מתירין נדרים ושבועו' ביו"הכ כי אנו מכווני' אז בבינ' במקומ' ומושפעים ממנה ולכן אותו היום יש התר' לכל להסיר חטאת הצבור בשביל הערבות שחל עליהם מנדרי היחיד וההתרה עצמה מצוה וקונה בה פרקליט א' שהוא כולל הראשון בעצמו נמצא תקונו של ראשון האחד מב' דרכים או בקיום הנדר או בהתרתו אך השבועה סודה ורמיזתה במקום המצוה ממש ופי' א"א לה שתחול על המצוה שקדמה לה: פע"ה ברעיא מהימנא נדפס בפ' משפטים דף קט"ז פקוד' לפדות עבד עברי תמצ' שם לשון