יונת אלם קו

וכן בגבורה וגם הנה השליש הנשא' לו לת"ת במקומו מצטרף עם שליש אחר העולה אליו מיסוד זעי' ונשאר ת"ת זה לפי שעה שני שליש אלו בלבד ואז נכנס למפלה שליש א' מיסוד אימא בדעת זעיר ונשלם הדעת מג' שלישי לפי שעה ובדין היה שלא יכנס בדעת אלא חצי שליש לפי סדר המציאות אמנם הרכינה אימא את עצמה להכני' בו שליש א' שלם והוא בסוד והנה הפרקים העליונים של נ"ה אימא יורדין אח"כ ה ובינה של זעיר על הדרך שפרשנו בקודמים אליהם ופרקי האמצעיים לג"ג והתחתו ים לג"ה ועם הב' שלישי שישארו בכל א' מהם נעשו מדות שלמות ומבודלות וזה סוד נצח נצחים הוד הודות על הדרך שפרשנו וי"א שאין לדרו' חסד חסדים גבור' גבורות רק בפ' העליון של נ"ה דאימא כשהו' נכנס בחכמה ובינה של זעיר עם השלישי שעלו עליהן אבל לא בפ' האמצעי שהוא משלים בזעיר לג' שלישי הבאים מג' מקומות בסוד הזמון לג' בני אדם הבאים מג' חבורות כי גם ת"ת זעיר שוה בזה לג"ג שלו ובפ' התחתון היוצא למטה ב' שלישים קבועי' בנאה שם יצדק בעצ' נצח נצחים הוד הודות ולעולם ליכא תרי וחד אלא בפ' העליון והתחתון כאן וכאן לצדדין לא באמצע ובפ' האמצעי אפילו לצדדין נמי לא לפיכך בכל מקום שיש בו תרי וחד יהיה השליש מלבר שהוא נפרד והולך ומצטרף עם התרי דקיימי אהדדי א"נ השליש היורד מאמ' לזעיר לעולם חשיב מלגאו וכן השליש אשר איננו ממקומו כאן נמצא וכאן היה אך השליש העולה מנ"ה לג"ג הוא לבדו מלבד ובו יצדק לומר משלו כי הנצח ענף החסד ובשאר הפרקים לא ימצאו יחד משלו ומלבר ועכשיו יורד השני שליש העליון מיסוד אימא לדעת זעיר והשליש תחתון שהיה בתוכו יורד לת"ת ומשלים בו ג' שלישי' ודעת זעיר נשאר מב' שלישי' וחצי בסוד חדר ועליה דזוטר' שעורייהו ורב גוברייהו להיותם נכפלים זה על זה כפי תחרא וגם השליש היורד הניח בדעת הארת קצת כי גדול כחו של יסוד אמא בזה מכחן של נ"ה ע"י רבוי הארת החסדים והגבורות העתידי' להקבץ בתוך דעת זעיר בשעת שהוא מניח תפילין יושלם חסרונו לגמרי יסוד אין לו שליש מלמעלה ולא נשארו לו אלא ב' שלישי' משלו ולפי' צריך שיסתייע מן החסדים בהגדלתו כאשר נבא' בס"ד נקטינן כי הראוי ליטול ואין לו מפרקי אמא הוקבע ביסוד וראוי היה ת"ת שלא יטול רק חצי שליש והשליש השלם העליון ונתן לדע' אך לא חלק לו לדעת בפרוזדור כלל שהוא מלבר ות"ת כמהו לפי' הרכינה