ישועות מלכו על הרמב"ם צב

תמיד של בין הערבים נעשית והרמב"ן ה"ר מירושלמי דאמרינן הכל מודים דהוצאת כף ומחתה אחר תמיד של בין הערבים ועיין לקמן בפ"ה דלד"ה אין מעכב לרש"י לפי שנעשית בבגדי זהב ולרמב"ן לפי שאינה עבודה וכן למפורש בתוספתא דאפי' הקדים הוצאת כף ומחתה לאילו ואיל העם ל"ל בה ועוד יתבאר שם דאפי' אם נימא דגם בבגדי זהב מעכב מ"מ אינו מעכב בדבר שלא נכתב בפ' אחרי עיי"ש, ויש להסביר קצת דברי רבינו ז"ל דתלוי בפלוגתא דר"א ור"ע אי מוספין קודמין לעבודת היום דלר"א דס"ל דעבודת היום קודמת למוספין ובירושלמי מפורש טעמא משום דתדיר ומקודש מקודש קדים ממילא הוצאת כף ומחתה קדמה לתמיד של בין הערבים וכן למאי דמפורש בש"ס דילן טעמא דר"א דעבד ברישא הא דתו"כ והדר דחומש הפקודים האי טעמא שייך נמי בהוצאת כף ומחתה אבל אנן דקיי"ל כר"ע דמוספין קודמין וגלי קרא דתדיר קדים הכא ולא קפדינן אמאי דמוקדם בקרא בפ' אחרי ממילא הה"ד הוצאת כף ומחתה בתר תמיד ותמיד קדים והא דאמר בירושלמי הכל מודים דאחר תמיד הי' היינו רבנן [ע"ש בירושלמי] דס"ל דתדיר עדיף אלא דמאחרינן [הכל לתמיד של ביה"ע] משום דכל עולות צריך לעשות ביחד משום דכתיב עולתו ועולת העם אבל הוצאת כף ומחתה לאחר התמיד נעשית משום דתדיר קודם]

פ"ה ה"א כל עבודת, עיין בכ"מ שכתב דדעת רבינו ז"ל לפסוק כר"י ולא כר"נ משום דהלכה כר"י לגבי ר"נ ועוד טעמא אחרינא, והנה רש"י ז"ל פי' דלר"י אינו מעכב אלא עבודת לפני ולפנים, אבל רבינו ז"ל כתב בהדיא דאפי' בהיכל, והנה הרב לח"מ הבין ג"כ בדעת רבינו לפסוק כר"י וס"ל דאפי' הנעשה בהיכל מעכב ויש לתמוה טובא ע"ד דבהדיא אמרינן ביומא דף מ דלר"י אם הקדים מתנות דפר במזבח הזהב מקמא מתנות דשעיר דהיכל כשר הרי דלר"י עבודת דהיכל כסדרן לא מעכב וזה ראי' ברורה לדעת רש"י ז"ל דגם מש"כ הרב ז"ל עוד דט"ס נפל בספרי רבינו וצ"ל בפנים בהיכל, ומ"ש רבינו דאם הקדים דם השעיר לדם הפר במתנות יחזור ויזה מדם השעיר אינו אלא לכתחילה לא ידענא מאי קאמר כיון דכבר יצא מה בכך שיחזיר ויתן בודאי אינך לאו מצוה הן ואפי' לדעת התוס' דבעושה מצוה שתי פעמים] דאינו עובר על ב"ת מ"מ מצוה ודאי ליכא, לכן נלפע"ד שלא כדברי רבותינו הכ"מ והלח"מ שהבינו בדעת רבינו דהלכה כר"י אלא דס"ל לרבינו דהלכה כר"נ והיינו טעמא כיון דאסיקנא ביומא דף ס"א דהא דקתני אם הקדים דם שעיר לדם הפר יחזיר ויזה מדם השעיר אחר דם הפר ואוקימנא בש"ס דאיירי במתנות שבהיכל א"כ ע"כ כר"נ דאפי' עבודת שבהיכל סדרן מעכב וכיון דמסתמא במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתניתין ולפ"ז דרבינו ז"ל פסק כר"נ לא קשה מה שהקשה הרב לח"מ למה פסק דשיריים מעכבי ולמש"כ מעיקרא דרבינו ז"ל פסק כר"נ ומש"כ רבינו דוקא בדברים הנעשים בהיכל אע"ג דלר"נ לכאורה אף הנעשה בעזרה בבגדי לבן סדרן מעכב לק"מ דהא עבודת הנעשה בבגדי לבן בחוץ אינו אלא וידוי ראשונה על הפר הגרלה וידוי השני' על הפר בהדיא אמרינן ביומא דף ל"ט:

דאפי' לר"נ דאמר כל דברים הנעשים בבגדי לבן סדרן מעכב מ"מ הגרלה לאו עבודה היא ואיכא מ"ד לא מעכב ואפי' למ"ד מעכב י"ל דכסדרן לא מעכב כדמסיק שם בלישנא בתרא ומש"כ דוידוי כיון דתניא התם דלא התודה כשר דלאו עבודה היא פשיטא דסדרן לא מעכב ומה שהוצרך רבינו ז"ל לומר בהא דקטורת שחפנה וכן שחיטה דצורך פנים כפנים ות"ל דאפי' הנעשה בעזרה מעכב לק"מ דלא מיבעי שחיטה דלאו עבודה היא וכשרה בדיעבד אפי' בזר, ומש"כ דלא בעי בגדי לבן א"כ ס"ד דלאו עבודה וסדרן לא מעכב דהא בגדי לבן אין מעכבין ואפי' חפינה מ"מ ס"ד כיון [דאקדמי' לשחיטה] דלאו עבודה א"כ אינו מעכב כמו הגרלה דמעכבי ומ"מ אם הקדים עבודת הפר להגרלה שראוי להיות מאוחרת לה לא מיפסל ועיין [בש"ס] ובתו"י יומא דף מ' לזה קמ"ל רבינו ז"ל דאפ"ה כיון דצורך פנים הוא מעכב, ולכאורה מוכרח הכי למ"ד ביומא דף ל"ט דהגרלה כיון דלאו עבודה היא לא מעכבי א"כ כש"כ וידוי כדתנן התם בהדיא א"כ ר"י ור"נ במאי פליגי דלרבינו הנעשה בהיכל מעכב אפי' לר"נ א"ו דגם רבינו ז"ל מפרש כפרש"י ז"ל ובירושלמי קתני הא דר"נ משמי' דרבנן, ובזה נסתר ג"כ הטעם השני שכתב הרב כ"מ דאימתי לפרש דברי ת"ק דהא בירושלמי קתני דפליגי בהדי חכמים לכן נ"ל ברור שדעת רבינו לפסוק כר"נ אלא דהגרלה סדרן לא מעכב משום דלאו עבודה היא ואיכא מ"ד דכשרה בסגן ועי' רש"י [ר"פ טרף בקלפי ל"ט:

ד"ה ה"מ] ומש"כ וידוי דמבואר בש"ס דף מ' דאם לא התודה כשר, ואיכא לתמוה על רבינו ז"ל שהשמיט האי דינא דאם לא התודה כשר ומבואר בירושלמי בפ' שני שעירים ה"ב דכשם דאפלגי ר"י ורבנן בוידוי דשעיר המשתלח ה"נ פליגי בוידו פר אלא דהגירסא משובשת דמבואר שם להיפך דר"י ס"ל וידוי מעכב ור"ש ס"ל וידוי אינו מעכב ומייתי התם הפלוגתא דעד מתי, דלר"י עד שעת מתן דם ולר"ש עד שעת וידוי כדאמרינן בש"ס דילן דף מ' ואזדא לטעמי' ותימא על החכם בעל ק"ע שלא הרגיש בזה ואזיל בתר איפכא, גם צ"ע על רבינו ז"ל שהשמיט האי דינא דשעיר המשתלח עד מתי יעמד חי, וכן נשאלתי בזה מחכם אחד וצ"ע, שוב התבוננתי בדבר ונלפע"ד ברור בדברי רבינו ז"ל דס"ל לחלק בין עבודת הפרוכת לעבודת מזבח הזהב אע"ג שגם היא היתה בהיכל והכי דייקא לישנא דרבינו ז"ל שכתב בה"ד הקדים דם השעיר על דם הפר במתנות שבהיכל על הפרוכת הרי בהדיא דוקא על הפרוכת קאמר והיינו טעמא דהא בש"ס יליף דמקום שמכפרין בו פעם אחת בשנה וזה אינו אלא בפרוכת אבל מזבח הזהב בכל יום מקטירין עליו ואע"ג דא"ר ממה דנקט מתנות שבהיכל דמתנות שבמזבח הזהב הא צריך לערב דמערבין לקרנות ועי' בסמ"ג שהביא בשם ר"י דעל הקדש היינו ק"ק ועל אוהל מועד היינו היכל דהוא פרוכת ולפ"ז לק"מ מה שהקשה הרב לח"מ מהא דאמרינן בזבחים דף מ' דלר"י איצטריך ולמש"כ דאין דברי רבינו ז"ל אמורים אלא בהזאת הפרוכת ניחא דאיצטרך להזאת המזבח דמעכבי בפר כהן משיח ואשמעונין קרא דמעכבי נמי בפר ושעיר אלא דקושי' דילן [מהא דיומא דף מ'] אכתי קאי בדוכתי' וא"ל דרבינו ז"ל מפרש כפי' התו"י [דף מ' ד"ה נהי] דאם הקדים מתנות שבהיכל מקמי עבודת לפני ולפנים כשר וה"נ במזבח על היכל דז"א שמדברי רבינו ז"ל בה"ג לא נראה כן, לכן נ"ל מש"כ הוא הנכון ואע"ג דלישנא דרבינו שכתב אע"פ שנעשה בעזרה מוכרע מילתא כר"י טפי יש לנו לדחוק כי היכי דלא להוי תיובתא לשי' זו שכתבנו

ה"ג בשעת הקטרת, עי' מש"כ בהלכה ח'

ה"ג איל ושעיר, כתב הרב בכ"מ דנלמוד ממשנה דיומא דף ס' ובאמת אין כאן ראי' דדוקא במעשה יוה"כ הנעשה בבגדי לבן אבל הנעשה בבגדי זהב אפי' לר"נ לא מעכב א"כ אמאי יפסול הא נעשים בבגדי זהב ועיין רש"י שם שכתב דהנעשה בבגדי זהב כגון שהקדים הוצאת כף ומחתה ומוספין וק"ו השתא התם ששינה בעבודת היום שהקדים המאוחר ק"ו הכא לפ"ד: