ישועות מלכו על הרמב"ם קכ

ה' טומאת אוכלין פ"ג ה"ד ששחט בהמה טמאה, צ"ע אם מטמא מד"ת

שם ה"ה בראב"ד וכל זה אליבא דר"מ: עי' חולין ע"ב ע"ב בין לעולא בין לרבינא יע"ש בתוס' ד"ה בשעת וסרה קו' הראב"ד, עמשכ"ל בפכ"ג מה' כלים

שם ה"ז שהרי בטל עי' לעיל פ"ב הי"ד ודו"ק

ה' כלים פי"ט ה"ב במוציא משקה: מדברי רבינו נראה שאין מפרש כפי' רש"י סו"פ המצניע לענין עציץ נקוב, ובכ"מ הבין שדברי רבינו הם כפרש"י וזה תימא וע' ביו"ד סי' ר"א ודו"ק

ה' נזקי ממון פ"ו ה"ג מעמידין אפוטרופסין: ודע דאפי' לפוסקים דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו מ"מ על נגיחה ראשונה פטורין לגמרי רק אם יגחו עוד

ה"ז וכיצד: ומ"מ חזרה דג' ימים נמי מהני

פ"י ה"ו במ"מ דובערת לא כתיב אלא באדם עי' ר"פ שילוח הקן

ה' גזילה ואבידה פי"ז ה"ח וכן ר"א: אע"ג דלא אמר אבל אפשר דצריך לידע, עי' ט"ז חו"מ סי' רס"ח]

ה' רוצח ושמירת הנפש פ"ה הי"א יצא חוץ לעיר מקלטו בשגגה דברי אשא צ"ע עי' היטב בסוגי' ובפרש"י

שם פ"ו ה"ב כפרה נאמר בהן וכן אם היא מחוסר זמן אפשר דפסול

שם ה"ה אין עורפין בירושלמי דערופה מול העורף וצריך לערוף שני סימנים וצ"ע על רבינו שהשמיט כ"ז

ה' עדות פכ"א ה"ט והעידו שנים אחרים שמכרו לדעת התוס' צריך להתרות בגנבה וצע"ג דנראה כל שהתרה בשעת מכירה סגי

ה' סנהדרין פי"ב ה"ז והוא שיעידו בב"ד של כ"ג: נראה מזה כדעת רמב"ן בפ' שופטים דגם בקבלת עדות צריך ב"ד של כ"ג לא כדעת רס"ג שהביא שם: