ילקוט דוד - באוהל דוד רד

סלולה אין פגע אין שטן רע באין מסך ואין מבדיל בינם לבין אורות הגדולים המאירים לארץ ולדרים הבקר אור והאנשים שולחו לעתור ולרצות לקונם וכוין פתיחן לאור לישראל במושבותם וכל אחד נוטל את שלו חלקו ונחלתו יאכלון כל אחד כפי כוונתו ולכן צריך האדם להקדים עצמו לתפלה עם הצבור ולפחות בזמן שהצבור מתפללין טרם שיבא השטן משוט בארץ בהרי נשפה והרי חשך ולמלאות חללו של עולם ברוב חיילותיו עד באין מקום לצאת ולבא לכן ידידי שים נא נגד עיניך דבר זה ואזהרה זאת ועשה ואל תאחר אקדמיה עד לא יקדמונך מהרה חושה אל תעמוד קום בקיומך עמוד על עמדך עמודים שנים יכין ובועז הם נקראים כיהודה ועוד לקרא במאמרו היקר יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו' משכיל על דבר תרפ"ו. ח' שם ע"ב פתח כמלקדמין רבי אלעזר וכו' גם צפור מצאה בית דא יתרו וכו' בלק מבני בנוי דיתרו הוה ואתעבר מארחא דאבוי כיון דחמו סבי מואב וסבי מדין דהוו בהדי הדדי באחוה דלהון בע"ז בחולקא דלהון דיתרו ובנוי אתדבקו בשכינתא ודא אתמשך מנהון אתו ואמלכוהו עלייהו בהאי שעתא דכתיב ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא בעת ההיא הוה מלך מה דלא הוה מקדמת דנא וע"ד כתיב בן צפור מה דלא אתחזי למעבד הכי ע"ש (ילקוט דוד) אבי ראה גם ראה כי כל אלו ששלחו יד בישראל הם שארם ובשרם וקרובים אלו לאלו כי בלעם בנו של לבן ובלק בנו של יתרו והיינו דכתיב מהרסיך ומחריביך ממך יצאו לולי ה' שהיה לנו (באהל דוד) ט' שם קצ"ז ע"ב כי יהיה לאיש בן סודר ומורא וכו' ותפשו בו אביו ואמו וכו' ותנינן דבההיא שעתא אמר קב"ה למשה כתוב א"ל משה מאריה דעלמא שביק דא אית אבא דעביד כדין לבריה ומשה הוה מרחיק הוה חמי בחכמתא כל מאן דזמין קב"ה לבני ישראל אמר מאריה דעלמא שבוק מלה דא א"ל קב"ה למשה חמינא מה דאת אמר כתוב וקבל אגרא (כמו שאמרו רז"ל זה אחד משלושה דברים שאמרה תורה ולא היו בעולם בן סורר ומורא וטומאת נגע הבתים. ועור הנדחת וכו' ועל כן אמר לו השם למשה כתוב וקבל אגרא) את ידעת ואנא ידע יתיר מה דאת חמי עלי ההוא עובדא דרוש קרא ותשכח בההיא שעתא רמז לטפיאל' רבנא דאורייתא אמר למשה אנא דרישנא להאי קרא כי יהיה לאיש בן דא קב"ה וכו' אלא מאן גרים דא להו לישראל למהוי סורר ומורא לגבי אבוהון דבשמיא בגין דאיהו זולל וסובא בשאר עמין דכתיב ויתערבו בגוים וכו' וע"ד ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים אלין כל שאר עמין (ילקוט דוד) באהל דוד) משכיל על דבר מכאן מפורש יוצא שפשט התורה הוא לבוש האורה ועיקר הוא מה שתחת הלבוש שהוא נעלם מן העין שהוא כרוך וכפול שמור מן הכל שלא תהיה יד כל אדם שולטת בו וכי תדרשנו ידרש לך וכמו שאמרו רז"ל יגעת ומצאת תאמין וכמ"ש אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני כי מי שדופק על שער הפתח והוא סגור יפתחו לו ליכנס אל הבית ואם לו ידפוק ישאר מבחוץ ולא יזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו על כן צריך לדרוש ולחקור מאין ימצא הפתח ויאמר פתחו לי שערי צדק וכו' בחשק נמרץ וה' יראה ללבב ואז יאיר ה' פניו אליך ותמצא מבוקשתך בקש תמצא כי מי שטרח בע"ש יאכל בשבת תרפ"ו. י' שם ומגבעות אשורנו במתיבתא עלאה גבעת חסר ו' במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין חד דהא האי גבעת לא אתפנישא מן ברה לעלמין ולא שבקת ליה וכו' ע"ש (ילקוט דוד) באהל דוד) משכיל על דבר הנה מצאנו כאן בזוהר שיש חלוק למתיבתא עלאה למתיבתא דרקיעא בענין מלא וחסר ובכן אתי שפיר בכל מקום שמצאנו שאמרו מלה זו חסרה או מלאה ובספרנו לא נמצא כן אין כאן קושי כי כוונתם על מתיבתא עלאה או מתיבתא דרקיעא ויש חלוק נוסחאות וכן ראיתי להרב חיד"א ז"ל שכתב כן עי' בנצוצי אורות תרפ"ט יא' שם רי' ע"א ואוליפנא דלית חילא בבעירי לאשראה עלייהו רוחא אחרא דאי ימרון בני נשא אי ימללון בעירי כמה דעתא שלים יפקון לעלמא פוק ואוליפ' מהאי אתנא דהא קב"ה אפתח פומה חמי מלוי דאינון מלי דטפשותא כדאמר לעיל מזה ואוליפנא דלית חילא בבעירי לאשראה עלייהו דעתא שלים כמאמר ר' אבא לעיל מזה (ילקוט דוד) פ' פינחס א' שם רט"ז ע"ב ת"ח כל בריין דעלמא קודם דאתייהיבת אורייתא לישראל הוו תליין במזלא ואפילו בני חיי ומזוני אבל בתר דאתייהיבת תורה לישראל אפיק לון מחיובא דככביא ומזלי ודא אוליפנא מאברהם בגין דהוו עתידין בנוי לקבלא אורייתא ה' מאברהם דאיהי חמשה חומשי תורה דאתמר בה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם אמר הקב"ה לאברהם בגין האי הא' דאתוסף בשמך השמים תחתך וכו' ובגין דא כל המשתדל באורייתא בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי אי אוליף לה כדי לקיימא פקודהא ואם לאו כאלו לא אתי אשתדל בה ולא בטיל מניה חיובא