ילקוט דוד - באוהל דוד קפט

כל מאן דאתגזר ואתרשים בשמא קדישא יהבין ליה באינון מלין דאתגליין באורייתא כלומר מודיעין ליה ברישי אתוון ברישי פרקין יהבין חומרא דפקודי אורייתא ולא יתיר עד דיסתלק בדרגא אחרא ההד' מגיד דבריו ליעקב אבל חקיו ומשפטיו לישראל דאיהו בדרגא עלאה יתיר וכו' ומה לישראל האי לעמין עכו"ם עאכו' וכו' וכל מאן דלא אתגזר ויהבין ליה אפילו את זעירא דאורייתא כאלו חריב עלמא ומשקר בשמא דקב"ה דכלא בהאי תליא ודא בדא אתקשר וכו' ינוחון אבהן דעלמא אינון הלל ושמאי וכו' כתב הרב בעל נצוצי אורות וזל' אעג' שאין קורין אבות אלא לג' יש לחלק בין אבות סתם לאבות העולם וכתב שזה דוחק ע"ש ואנכי הדך נל' לחלק בין ענין יחוס לענין נימוס דלענין יחוס הוא דאמרינן שאין קורין אבות אלא לג' שכן הוא באמת ששלשה אבות הם אבות לכל ישראל ואין שם אחר זולתם אבל לענין נימוס ודת הלל ושמאי הם אבוהון דכלהו ישראל שלמדו להם תורה וכן כל הזוגות יקראו אבות ודוק. ינוחון אבהן דעלמה אינון הלל ושמאי דהכי אמרו ליה לאונקלוס ולא אודעו ליה מלה דאורייתא עד דאתגזר ותח' מלה קדמאה דאוריי' דיהבין לינוקי אלפ בית דא מלה דלא יכלין בני עלמא לאתדבקא בסוכלתנו וסלקא ברעותא וכש' למללא בפומיהון וכו' ובגין כך תתן אמת ליעקב ולא לאחרא תורת אמת לזרע אמת וכו' ותנינן אעג' דאתגזר ולא עביד פקודי אורייתא הרי הוא כעכוכ' ואסור למילפ ליה אורייתא וכו' מלה אחרא לא יהבינן להו כש' רזי אוריי' ונמוסין דאורייתא וכו' אשרי' העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו עש' משביר על דבר עי' בספרי הקטן קרית חנה דוד חב' סי' בן' שעמדתי על הלכה זו כיד ה' הטובה עלי עש' וינוח לך (באהל דוד עי' בזוהר לקמן פרשת אמור דפ צא' עב' ה' שם שט' עב' דתאנא ברזי דטופרי דמסאבותא זוהמא דטופרין יתער זו המה אחרא ובגין כך בעיין גניזא ומאן דאעבר לון לגמרי כאלי אתער חסר בעלמא וכו' דתניא מאן דדריך ברגליה או במסאניה עלייהו יכיל לאתזקא ומה בהאי שיורי דשיורי זוהמה דלעילא כך ו' לעיל נח' עב' זמנין אית בשבועי דרעוון משתכחן וזמנין אית בשבועי דדינין משתכחן וכו' עש' (ילקוט דוד) באהל דוד משכיל על דבר ע' הגהות מהרחו שימי רצון בחול הם אגד"ו וימי הדין הם שני וחמישי עש' ונל' דמשום שהם ימי הדין לכן תקנו לנו נביאים ראשונים להוציא בהם ספר תורה לקרות בתירה בימים האלו להמתיק הדינים עד' בראתי לו תורה תבלין וע"ד שם שם לו חק ומשפט להמתיק הדינים במי מרה ונתרפאו הדינין על ידי התורה ונמתקו הימים ובזה יתורץ קושית התוס' בקמא פב' דה' כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה ע"ש פטרת. ז' שם סז' עא' תלת שורין סחרין ליה כהני אחוי וליואי ומכל עמא כלהו וזקפין עליה ידין בצלותא וקטרא דדהבא זקפא ברגלוי ופי' דרך אמת חבל של זהב היה קשור ברגל כהן גדול ארוך שאם ימות ח"ז בהיכל אזי ימשכוהו חוצה עכ' [ילקוט דוד) באהל דוד] משכיל על דבר עי' לקמן בפרשה אמור דפ קב' ועי' מה שכתבתי שם אות ב' פטרת, ח' שם ע' עב' תח' ג' דרגין אינון ואתדבקו כחד נפש רות ונשמה ועלאה מנייהו נשמה דאמר רי' בכלהו בנ' אית נפש ואית נפש עלאה מנפש זכה בר נש בהאי נפש מריקין עליה עטרא חד דאקרי רוח ההד' עד יערה עלינו רוח ממרום כדין אתער בר נש באתערותא אחרא עלאה לאסתכלא בנימוסי מלכא קדישא זכה בר נש בההוא רוחא מעטרין ליה בכתרא קדישא עלאה דכליל כלא דאקרי נשמה דאתקרי נשמת אלוה וכ' עש, [ילקוט דוד [באהל דוד] משכיל על דבר הנה לפי אמרת ה' צרופה הנז' משמע דלא כל אדם זיכה לנר"ן אלא הכל לפי מעשיו של אדם יש זוכה באחת ויש בשתים ויש בשלש והנפש היא השוה בכל אדם ונל' דע"פ זה יש לתת עוד טעם שאנחנו מזכירין בהשכבה את הנפש ולא ר"ן וחכמים השוו מדותיהם בכל אדם דמשפט אחד כתיב ועוד כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב והוא יודע מחשבות אדם והוא היודע ועד מי הוא הגדול ומי הקטן ויש זוכה בשעה אחת ויש שמאבד עולמו בשעה אחת ולכן הנסתרות לה' אלהינו ואנחנו אין לגרוע ולהוסיפ מדעתינו מפני המחלוקת כמש' רזל' בכל מקום ואמרו שאל ישנה אדם מפני המחלוקת כי גדול השלום. כז' לניסן. פטר"ת ט' שם עב' תלת מדורין עבד קב"ה לצדיקייא חד לנפשאן דאינון צדיקייא דלא אסתלקו מהאי עלמא ושכיחין בהאי עלמא וכד אצטריך עלמא רחמין ואינון יתבין בצטרא אינון מצלו צלותין עלייהו ואזלין ומודעין מלה לאינון דמיכין דחברא ומתערין ועאלין לגן עדן דארעא דתמן רוחיהון דצדיקייא מתלבשן בעטרין דנהורא ואתייעטו בהו וגזרין גזירה וקב"ה עביד רעותא דלהון וחס על עלמא ואינון נפשאן דצדיקייא משתכחין בהאי עלמא לאגנא על חייא והאי אקרי נפש ודא לא אסתלקא מהאי עלמא ושכיחא בהאי עלמא לאסתכלא ולמנדע ולאגנא על דרא והאי הוא