ילקוט דוד - באוהל דוד קפה

דברי קבלה ורוח ה' דבר בם ברוך שבחר בהם ובמשנתן משנת חסידים שרפים עומדים ממעל אשר לפניהם נגלו כל הסלומות לב כי ה' שוכן בתוכם ומלתו על לשונם ד' לעיל מזה אשישא עייל חמרא תפוח אפיק חמרא ומכוון רעותא וע"ד אשישות ותפוחים אשישות לרוואה מחמרא תפוחים לכוונה רעותא דלא יזיק חמרא וכו' (ילקוט דוד) באהל דוד) משכיל על דבר הנה למדנו מדברי הזוהר דתפוחים מעבירין כח היין ומפיגין תוקפו דתפוח אסוותא הוא לכלא בריחו וטעמו ומראיתו כי תאוה הוא לעינים ונחמד למראה תרצא'. וכן איתא נמי בתקוני הזוהר תקון שבע ותלתין דפ פה' עא וזל' תח' יומא חדא שאילנא לאליהו ערלה אמאי שוינן במנא בעפרא א"ל שמענא במתיבתא דערלה איהו נחש וכיון דאעברינן ליה מאתריה צריך למהב ליה מזוניה ההד' ונחש עפר לחמו ובודאי ברי בדא אשתזיב בר נש מחרבא דמלאך המות ועד' אמר אדם קדמאה קמי קב"ה מי מצל בני מחרב המתהפכת אל' חרבא דמילה כמדא' עשה לך חרבות צורים וחרבא דקב"ה יו' פיות לקבל מילה ופריעה ומציצא ויג' בריתות שנכרתו עליה וכן אורייתא שזיב לבר נש מיו' פיות בחרבא כמד' שלמה עץ חיים היא למחזיקין בה דסליק ליו' ובודאי ברי בדא אשתויב בר נש מדינא דחבוט הקבר ודמא דאטיפין מפריעה למיהב מזוניה לההוא כלבא דאיהו רוצח וכו' תלת קליפין דערלה אינון משחית אפ וחימה לקבל ערלה איהו עון והיינו דתקינו בצלותא לגבייהו והוא רחום יכפר וכו' עש' חע"ד הרי לך דהזוהר משה אליהו קא צווח דצריך ליתן הערלה בעפר ולהטיפ דם בעפר עד' גורל אחד לה' וגורל אחד לעזזאל כדי שלא יקטרג עלן אהבה בסופה פ' תזריע א' דפ מר' רמ' ולההוא ערלה מתקני מאנא חדא בעפרא לאשראה ההוא ערלה בגויה ברזא דכתיב ונחש עפר לחמו ועפר תאכל כל ימי חייך מכאן דלא אצטריך לאנהגא קלנא בההוא אתר אעג' דמעברי ליה מקמי האי ברית ודוכתיה כד מתעברא מהא ברית עפרא איהו דהא בתר דההוא נחש אתעבר מקמי אדם קב"ה שוי ליה מדוריה בעפר דכתיב ונחש עפר לחמו ועפר תאכל כל ימי חייך וכיון דקב"ה כד אעבר ליה מקמי אדם שוי מדוריה בעפרא ואתקין ליה כך בההוא גוונא ממש אנן צריכין כד מעברין לערלה לאתקנא ליה עפרא למהוי ביה מדוריה וכו' עש' משכיל על דבר ידידי אחי ראה כמה הזהיר בנותן טעם הזוהר על הערלה שצריכה להיות ולינתן בעפר דוקא כי דינו הובר ולא כהנבערים בעם ששינו את תפקידם בעיר הזאת ובטלו המנהג הזה שנתייסד עף' הזוהר וכשחותכים הערלה מיד מזמינים להם שפופרת אחת ונותנים אותה בתוכה לעשות בה כרצונם שלא כרצון יריאיו השמן לב העם הזה וטח מהשכל לבותם כי אינם שמים לבותם על זה ואינם חוששים בכל מה שכתוב ועושים מה שעולה על רוחם בשאט בנפש ולא אכפת להם בזה ובכיוצא בו והרי הדברים קו' ומא ערלת העץ אסורה בהנאה ערלת בשר שהיא חלק הסטרא אחרא לא כ"ש השם יפקח עיניהם ויתן להם לב בשר לחזור בתשובה שלימה לפניו אמן באהל דוד) ועי' מזה בפרשת לך לך דפ צב' ועי' משכ' אנכי הדך שם אות יא' עש' תרפו' ב, שם עב' תח' מאן דאתחבר באנתו דאחרא כאלו משקר ביה בקב"ה ובכי' ועל דא קב"ה לא מכפר ליה בתשובה ותשובה תליא עד דיסתלק מעלמא ההד' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון ואימתי בשעתא דעל בתשובה לההוא עלמא ואיה ליה לקבלה עונשא ר' אלעזר אמר מאן דמשקר בכ"י לא יתקבל בתשובה עד דיתדן בגיהנם וכו' עש' משכיל על דבר נר' שדברי הזוהר בכאן צע' שהרי אמרי זל' בד' חילוקי כפרה עבר על כריתות ומיתות ב"ד תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין מכפרין ובחילול ה הוא שתלויה כפרתו עד יום המיתה ואפשר דהכא מייר' באם לא באו עליו יסורין ואפשר שזהו דקא' ר' אלעזר ואימתי בשעתא דעאל בתשו' לההוא עלמא דרל' בתש"ו דוק' עאל לההוא עלמא ולא עאל לההוא עלמא ביסורין ג"כ אלא בתשובה. תרפו'. ג' שם תמן תנינן כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכו' דכתיב גוזל אביו ואמו וכו' ומאן דחמיד אתתא אחרא דלאו איהו בת זוגיה תמן תנינן וכו' כל הנהנה מן העולם הזה כלל דא איהו אנתו מאן דאתדבק באנתו למהני מינה אעג' דאיהי פנויה ואהני מינה בלא ברכה כאלו גוזל קב"ה שכינתיה מט' בגין דזווגא דלהון בשבע ברכות הוא ומה על פנויה כך מאן דאתדבק באנתו אחרא דקאים כגוונא דלעילא בזווג דשבע ברכות עאכ"ו וכו' עש' משכיל על דבר ראה כמה חומר ענין לעריות שאפילו על פנויה ואינה מן הקרובות פוגם כמה פגם על כן צריך להתרחק מכל צדדים ומצדי צדדים מהדבר הזה ויהיה נמאס בעיניו מחשב להרע ולא יתן תפלא בלבו ובמחשבתו מזה כלל כי הוא זמה והוא עון פלילי על כן ירחיק עצמו מזה מכל וכל והשם עוזר לו (באהל דוד) תרפו' ד' שם מז' עא' כתיב אל תט לבי לדבר רע וכו' אמר ר' יצחק האי קרא קשיא וכי קב"ה