עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ילקוט דוד - באוהל דוד

ילקוט דוד - באוהל דוד קעח

Yalkut David Beohel David 178 · ילקוט דוד - באוהל דוד · free full Hebrew text

Open in the reader →

צערא דישראל בגלותהון ואינון חיבייא די בהון דלא מסתכלי למנדע למאריהון ארים קלא ובכי על אינון חייבין דבהו הה"ד והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וכו' כדין משיח עאל בההוא היכלא וקרי לכל מרעין וכל כאבין כל יסוריהון דישראל דייתון עליה וכלהו אתיין עליה ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל לון לא הוי ברנ' דיכיל למסבל עליה יסוריהון דישראל על עונשי דאורייתא הה"ד אכן חליינו הוא נשא וכו' עש' ילקוט דוד) באהל דוד) פטרת' כ' שם ריד' ע"ב בכה ר' אבא ואמר ווי לבני עלמא דלא ידעי לההוא כסופא וכו' בגין דלא אצטריך למיעל בארונא בר צדיק דידע בנפשיה וכו' דלא חטא בההוא ברית את קיימא קדישא מעולמוי וקא נעיר לה כדקא יאות וכו' ע"ש (ילקוט דוד באהל דוד). פטרת' פ' פקודי א' זוהר דף רנט' ז"ל בקשורא חדא דלא מתפרשן כל שייפין דא מן דא ולאשתכחא כלא אנפין באנפין ועל דא תנינן מאן דמשמש ערסיה מאתורא אכחיש תקונא דאסתכלותא אנפין באנפין לאנהרא כלא כחדא ולאשתכחא כלא אנפין באנפין בדבקותא כדקא יאות כדא' ודבק באשתו באשתו דייקא ולא באחורי אשתו וכו' עש' עי' בשע' אח' סי' רמ' סה' ובבא"בט סק' טו' עש' ומשמע מלשון הזוהר הגם שהוא משמש כדרכה אלא דאין אנפין באנפין ככרובים שהיו אנפין באנפין לא עביד שפיר עיין נדרים דפ כ' דקאמר מפני שהופכים את שלחנם עי' פירוש רשי' שם ופי' הראש' ועי' בטור אהע' סי' כה' ובב"י שם ועי' בש"ע שם סב' ובמורם שם (משכיל על דבר באהל דוד). תרפ"ה ב' שם רסא' עב' זל' ברזא דאתוון דשמא קדישא דאקרי השתפ"א דאיהו רזא דשמא דאקרי צבאו"ת דא סליק ודא נחית וכו' עש' חלוף שם צבאות השהפ"א בא"ת בש' (משכיל על דבר באהל דוד). ג' לעיל מזה עא' ז"ל ודא איהו ברזא דשמא קדישא דאקרי אכדת"ם כי אות מ"ם של רבים רזא איהו באתוון דשמא דאקרי אלהי"ם וכו' עש' ורל' פנים דאלהי'ם כי האל"ף אין לה שום אות לפניה וכתב הרב חיד"א בניצוצי אורות כי שם זה רחמים ובזה שמעתי מתי אבוא ואראה פני אלהים עש' (משכיל על דבר) ד' שם רסג' זל' ותחות האי ממנא קיימא חד ממנא אחרא די אלף ורבבן תחותיה וכו' דא איהו דקיימא לפתאה לבני נשא והאי איהו דשריא לגביה ואסטי ליה לאסתכלא ולעיינא במה דלא אצטריך בכמה זנונים ובכמה נאופין וכל אינון דעמיה כלהו קיימין לגביה ואזלין קמיה ואכריחן ליה לאסטאה עינוי לאסתכלא במא דלא אצטריך והאי איהו הרהורא לכל אינון בישין האי קאים על קברא בזמנא דאתדן ההוא גופא ותבר ליה עינוי בגין דאיהו רווח לון כד איהו בהאי עלמא ודיליה אינון ובהאי אתר אתדנת נשמתא עד דאתעלת להאי אתר דאקרי בור וכו' עש' הנה דברי הזוהר הנז' משברים את לבו של אדם עד שהיה לרסיסים במה שהוא רואה ונודע לו את חטאתו אשר חטא ללא תועלת ואין בידו מאומה לראות מה יקרה לו וילך שובב בדרך לבו ולכמה עונשין הוא מזומן לשבר ולפצע את עיניו עינים רמות ולכן צריך שיהא עיניו תמיד אל ה' משכיל על דבר באהל דוד). ה' שם רסד' עא' זל' מהיכלא דא נפקין תרין רוחין דמתהפכן לזמנין גוברין לזמנין נשין ואלין אזלין ושטאן בעלמא באוירא וחייכאן בבני נשא בגו חלמא ואתחזון לון לגוברין כנשין שפירן בחזי דחלמא ונטלי תיאובתא דבר נש אופ הכי לנשין אתחזון כגוברין ואלין אקרון רעה ונגע כדא' לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך וכו' מש' נל' דמכאן סמך למה שנהגו הנשים נמי להתענות בימות השובבים לתיקון קרי שהרי גם בם שלטין בהם רוחין בישין כדאמרן (משכיל על דבר) תרפה' ו' שם רשה' איתא דשתי היכלות אית דא לקבל דא גם את זה לעמת זה עשה האלהים דא אקרי זכות ודא אקרי חובה ובהו תליין חיים ומותא אי זכיין אכרעו לסטרא דאקרי זכות אכתוב בר נש בההוא סטרא דאקרי חיים בגין דהני תרין סטרין קיימי בההוא יומא דא בסטרא דא ודא בסטרא דא אי זכי ההוא בר נש ונצחין אינון זכיין הא אכתוב ההוא בר נש לחיים בגין דאחיד ביה האי סטרא קדישא דאקרי זכות וחיים אחיד ביה ואמר דא דילי הוא ודידי הוה וכדין אכתוב ההוא ברנש לחיים ואכתוב דהוא דיליה ואי נצחין חובין האי סטרא אחרא מסאבא דאקרי חובה ומתאחיד ביה אמר האי דידי הוא ודידי הוי וכדין אכתוב דהוא דידיה ודא הוא דתנינן דהא ביומא דא דרה' אכתוב ברנ' או לחיים או למיתה אי אכתוב בספרא דקדושה אכתוב לחיים ואתקיים תמן ואתדבק ביה ואי אכתוב לסטרא אחרא אתקיין בסטרא דמסאבותא ודביק ביה ודא הוא בין לחיים בין למות ואהמשך בהאי סטרא או בהאי סטרא כל זמנא דאיהו קיימא בהאי סטרא דקדושה כל קדושין וכל דכיין מתדבקין ביה יקרא דקדושה בריך הוא יתיב וישמע ליה וכו' עש' דעל פי הזוהר הנז' אתנח לן מה שמערערין כל העולם בזה והרי אנו רואים בעינינו וכל אדם חזו בו דכמה רשעים גמורים עוברים עליהם כמה שנים ועדין הם קיימים בתוקפם וכמה צדיקים וכו' אבל לפי דברי הזוהר ניחא טובא שאין גוזרים עליהם מיתה אי חיים אלא יהיו אחוזים בסטרא דקדושה דאקרי חיים או להפך והצדיקים מתדבקין בסטרא דחיים כי הם מחיי חיים ודוק' ועיין לקמן בפרשת בהעלותך באהל דוד תרפה' משכיל על דבר ז' שם דפ רנא' עא' איתא בית הכנסת דלעילא אית לה חלונות תריסר עלאין הכא נמי