יהל אור על ספר הזהר ג:תקכא

[מכאן עד סוף הפרשה על הזהר מגכי"ק ז"ל] אלא קול דאקרי דבור. ר"ל מלכות, קול השביעי מז' קולות, והיא נקראת 'דבור' ושמיעה כמו שמפרש והולך שנאמר "ורצע אדוניו" אדון כל הארץ כמ"ש בסבא פרשת משפטים:

מאי ותמונה כד"א ותמונת כו'. ר"ל ז"א דרגא דמשה שעל זה נאמר ותמונת כו':

ואמר ד"א ותמונה דא קול כו'. ר"ל בינה, שז"א מ"מ ההשגה בו מה שאין כן בבינה. וז"ש דלא הוה מתחזי כלל :

זולתי קול דא קול כו'. כנ"ל מלכות:

בגין דכל תקונא כו'. שבגוה מצירת ז"א שלכן נקרא אמא:

דלא פסקי מבועוי לעלמין. הוא ההבל בגרון דלא פסיק כלל לעלמין כמ"ש בסוף ז"ח, וז"ש "ונהר יוצא מעדן" תדיר כו', והוא נקרא "קול גדול כו'":

ואמר ובגין כך ה' עילאה ה' כו'. ר"ל כמו ששניהם באות ה' כן נקראו שניהם קול זה "קול גדול" וזה "קול דברים":

וכל אינון קולות כו'. ר"ל ז' קולות:

תמן אשתכחו. ר"ל בההוא קול דברים. וכלא נפקי מקול גדול:

באתר דאקרי עה"ח. ר"ל יסוד שהוא כלל זו"נ שבו מתייחדים. וז"ש וביה תליא כלל ופרט כו' . וז"ש והוא אקרי תורה כידוע. וכן משנה תורה מרכבת המשנה:

ואמר בקדמייתא גבורה דלא פסק. ר"ל בינה מקורא דחיי, וזהו דברות ראשונות. אבל האחרונות משנה תורה הוא באילנא דחיי ועיקרה במלכות ונכלל ז"א בואוי"ן ד"ולא תחמוד" כמש"ו: