יהל אור על ספר הזהר ג:תנז

דמרכבתא תתאה כו'. נהי"ם. מציעאה חגת"ם. תליתאה כחב"ם. שמלכות רביעית לכל תלת כידוע:

ואינון מלאות כו'. ר"ל כל הג' מרכבות והן ג' הויות כמש"ו דכל ג' ספירות הן יה"ו, ומלכות ה' אחרונה משלמת לכולם כידוע:

הכא קא רמיז כו'. בכל כריעה וזקיפה בשית סטרין דגופא כנ"ל:

לשמאלו וימינו כו'. שאמרו בגמרא (יומא נג, ב) לשמאל דקוב"ה ימין דידך, לימין דקוב"ה שמאל דידך, ורמזו על כריעה וזקיפה שאחד לקב"ה ואחד לעצמו:

ובהון ע"ב עיינין. שבכל כריעה וזקיפה שית סטרין כנ"ל. והן נגד י"ב חיון, י"ב אותיות הוי"ה שבהן ע"ב עיינין כנ"ל:

ו' כריעות כו'. ר"ל בכל כריעה נפרקים ראש וגוף וזנב, שהן תלת פרקין שאמר לעיל בכל אמה תלת פרקין. הרי י"ח נגד ח"י נענועין דלולב שאמר לעיל "ואינון רזא כו' לשית סטרין תלת כו'":

וצריך למכרע בח"י חוליין סלקין ע"ב. הוא ענין בפני עצמו. ור"ל ד' כריעות דח"י ברכות שבכל כריעה ח"י חוליין הן ע"ב נגד מ"ש לעיל "איהו ח"י ארבע זמנין כו' סלקין ע"ב":

באלין ע"ב כו'. ר"ל על ידי ע"ב עיינין נהירין, ע"ב גדפין:

וקמת עלייהו. בד' זקיפות ע"ב גם כן כנ"ל:

בשם ה' בח"י עלמין. שבתפלה שם הוי"ה ח"י פעמים "ח"י" עלמין:

והאי איהו ו"ו. שבשם שכנגדן ו' כריעות, ו' זקיפות, בצדיק ות"ת כמש"ו:

ו' עילאה בינה. ר"ל ו' שלישי, בן י"ה, אותיות בינה, ור"ל שכולל ו' בעמודא דאמצעיתא בבינה שהיא י"ה:

ואינון רמיזין כו'. ג' ווי"ן דראשי תיבות ג' הפסוקים:

אחיד בזקיפה וכריעה. בת"ת ויסוד:

וכלהו. כל הג' ווי"ן הנ"ל. ואלו הג' ווי"ן הן ג' מרכבות הנ"ל, שיסוד כולל נה"י, ות"ת חג"ת, ובינה כח"ב, כידוע:

ד' כריעות כו'. ר"ל וח"י עלמין קשיר בכל כריעה וזקיפה כמש"ו הרי ע"ב בכל כריעה וזקיפה. וז"ש "ח"י זמנין הוי"ה אינון כו'":

אמן. גימטריא אלו ב' שמות הנ"ל:

אדני יהו"ה לא גרסינן:

וגבותם דאינון כו'. ו' תליתאה בינה מרכבתא תליתאה כנ"ל:

ובלא קשוטה צ"ל וכלא קשוט . ור"ל אע"ג דלעיל אמר דת"ת הוא עיינין וכאן אומר שהוא אנפין ע' פנים כו':

בכל עין ועין כו'. חוזר למעלה שאמר לעיל "איהו מדה דחוטמא כו'" ר"ל הגודל:

אינון י' י'. ר"ל העינים עצמן הן י' י' הרי כ"ו כמנין השם. וכן הוא בחוטם כמש"ו "לקבל כו'":

וסלקין י"ה צ"ל יהו"ה . וכן למטה ומדה י"ה צ"ל גם כן יהו"ה :

ודא וייצר. ר"ל ו"יי צר כל האברים כנ"ל:

אברתו. ר"ל על אברים:

ופניהם וכנפיהם פרודות כו'. ר"ל בזמן שכנפיהם שהוא אדנ"י, ופניהם שהוא הוי"ה, פרודות כמש"ו הוא נגד פתוחות. ובזמן שמחוברות הוא נגד סתומות:

סתימן פרשיין. ר"ל סתומות. ופרודות הוא בחו"ג למעלה ולתתא סתומות בת"ת כמש"ו:

בהדייהו. עם החיות:

דאיהו אדנ"י. גימטריא היכל:

ופניהם וכנפיהם לקבל כו'. ר"ל הוי"ה במחשבה בכתיבתו ואדנ"י בקריאתו:

אמן במחבר' השני' לא גרסינן:

במחברת השנית בקדמייתא כו'. ר"ל בכריעות וזקיפות. שבשני' ר"ל בזקיפה מחבר הוי"ה ואדנ"י אבל לא בשילוב, וזהו מקבילות כו'. אבל באמן הוא בשילוב וזהו "חוברות אשה כו'":

‏ הה"ד וכל העם רואים כו'. לאחר עשרת הדברות שפסק הדבור:

[מה"ב] זקיפות וכריעות ד' , ובעושה שלום במרומיו ד' כו' תריסר בין כריעות וזקיפות ובכל כריעה וזקיפה מוליך ומביא למי כו' ותלת בתראין סלקין ע"ב ד' כריעות ובכל כריעה ח"י נענועין, ג' בכל סטרא ראש וגוף וזנב. וכן צריך למכרע בח"י חוליין ד' כריעות ע"ב גדפין, וד' זקיפות ע"ב עיינין ד' כריעות באדנ"י וד' זקיפות ביהו"ה קודשא בריך הוא ושכינתא באלין ע"ב עיינין דקוב"ה נהרין ע"ב גדפין דשכינתא וקמת עלייהו דבקדמייתא כו' וצריך לאוקמא לה בשם יהו"ה בד' זקיפות בשית כו' ח"י ברכאין דצלותא ח"י זמנין הוי"ה אינון ע"ב עיינין כו' זמנין אדני עמודא דאמצעיתא ושכינתא ח"י עלמין קשיר כו' מח"י ברכאין וכלא קשוט ע' אנפין לאורייתא ורזא דמלה וגביהן כו' כלהן מרובעות גדפין אדני כו' וסלקין יב"ק בחושבן כו' שעור גודל בינוני ודא ו"ו ב' פרקין דגודל אינון לקבל ב' עיינין י"י והכי חוטמא ו"ו ב' נוקבין דחוטמא י' י' וסלקין הוי"ה וייצר שיעור דכל מדה ומדה יהו"ה כו' ואבר הה"ד יפרוש כו' לית אבר בכל מרכבה דלאו איהו בדיוקנא ובכל כו' פתיחין דתפילין לקבלא הוי"ה אדנ"י ולתתא לקבל פרשין סתימין דתפילין לקבלא יאהדונה"י באנפין וגדפין כו' למכרע בכל גופייהו ולברך ח"י ברכאן דצלותא ולאתבא אמן לאמלכא עלייהו בכל כו' ואנפייהו וכל מאן דמצלי באדני ומכוון להוי"ה אנפין וגדפין דמלאכים ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לקבלא מילין דצלותא דנפקין מן פומא דב"נ כו' מן המברך דלגבי מברך בצלותא יהו"ה אדני ופניהם וכנפיהם פרודות לקבל כו' מתחברין תרין שמהן בקדמייתא מקבילות הלולאות אחת אל אחת אבל באמן כו'. ור"ל וגביהם כו' הן ג' מרכבות (שמי"ו ב') והן בע"ב עיינין ג' פעמים כ"ד. ועיין בספר הבהיר דשם ע"ב נחלק ג' פעמים כ"ד, והן בי"ב כריעות בכ"א בו"ק של הגוף כל עצמותי כו' ואח"כ מפרש היאך הוא ד' פעמים ח"י ואמר דהוא בתפילת ש"ע לבד עושה שלום והן בד' כריעות בכל אחד ח"י דהוא ו"ק בכל ג' פרקין ראש כו' וכנ"ל. וכן בח"י חוליין שהן כללא דח"י פרקין כנ"ל דמתה לתמר, והן ד' פעמים ח"י נגד שכינתא, וכן הוא בד' זקיפות. והן ע"ב עיינין נהירין בע"ב גדפין, כי ד' אנפין דחיות בכללן הן ד' אותיות הוי"ה וד' גדפין ד' אותיות אדנ"י:

ואמר עיינין דהן באנפין וע"י נהיר בגדפין אבל עיינין עצמן הן שם אהי"ה והן ג' המרכבות כנ"ל. והעיינין הוא נהורא מדא לדא והוא דקשיר לון וראיתיה לזכור ברית עולם. וז"ש ו"ו עילאה בן י"ה כו' בן י"ה אחיד כו'. והוא אהי"ה דאחיד בהון והן ג' ווי"ן ב' של ב' ההי"ן, ואחד הו' דשם כמ"ש בתיקונים תיקון י"ט, והן ג' של ויסע כו' דהוא ע"ב שמהן ג' פעמים ע"ב. והן ג' פעמים ע"ב הנ"ל בעיינין ואנפין וגדפין, והוא בכריעות וזקיפות ודאחיד לון. וכן הוא בח"י ברכות בח"י פעמים יהו"ה ע"ב ודאדנ"י ודשילוב כמש"ו, וז"ש ורזא דמלה וגביהן וגבוה להן כו' גדפין כו':

ואמר וכלהו סלקין ח"י ברכאן ר"ל אלו ג' ווי"ן. וענין הג' ווי"ן הן ו"ק דכורע בהן ודזקיפה ודאחיד לון וכן הוא בח"י ברכות י"ב אמצעות דהוי"ה אדנ"י, ו' דג' ראשונות, וג' אחרונות הוא דאחיד לון:

ואמר כולא מרובעת, ר"ל הכל בארבעה דבעיינין גם כן כתיב לארבעת, והן ג' פעמים ד' הנ"ל, דכל אחד ע"ב ד' פעמים י"ח כנ"ל. והכל י"ב כנ"ל:

ואמר וכלא קשוט ר"ל בין בכריעות וזקיפות דאמר בד' הוא ע"ב ולמעלה אמר דבכל י"ב כריעות וזקיפות הן ע"ב, וחשיב שניהם. ועוד דחשיב ל"עושה שלום" גם כן וכאן לא חשיב ע' אנפין לאורייתא:

ואמר דנגד פתוחות וסתומות הן תפילת הלחש וחזרת הש"ץ כמש"ו:

ואמר וקוב"ה רשים בישראל כו' ר"ל חבר ם למלאכים כמה דאינון ופניהם כו' ולתתא שתים חוברות איש כ"ה סביבות האדם בעובדא בתפילין ובמלולא בצלותא דכל עניינא דעובדא צריך להיות במלולא נגד ב' עלמין יצירה ועשייה בהן נברא העולם ויאמר אלהים כו' ויעש אלהים כו', אף ידי יסדה ארץ כו' בדבר ה' שמים כו'. וכן התורה כו' וכמ"ש בספר יצירה בארוכה. ובמחשבה נגד הכסא. והן ג' מרכבות הנ"ל:

ואמר "כרוב" דהן ב' כרובין ובמט"ט נקר' כרוב:

ואמר במחברת השנית ר"ל בתפילה השנית הן במחברת: