יהל אור על ספר הזהר ג:שכט
Yahel Ohr on Zohar 3:329 · יהל אור על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוה כו'. ר"ל דהיא בעצמה זכר אלא דמין יונים נקראו לשון נקבה, לכן נכתב זכר ונקבה "טרף בפיה":
את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וגו' אהדרו אתוון כו'. כצ"ל. וכאן ע"י בטישה שזהו ויאמר:
זכאה עמא דכ"ד מחכאן. כאן צ"ל מ"ש קע"ב ב' "אלפא ביתין כלהון משלבן כו'...ממתו"ם ננקפ"י אאלר"ן", ואח"כ קס"ו א' "ואמר רב מתיבתא דהא דייק כו'... דפרס אשתמע הכא", ואח"כ בפרשת בלק ר"ג ב' (ח"ג רג, ב) "אשורנו ולא קרוב כתיב ומגבעות אשורנו ציורא ודיוקנא כו' עד כלא מי", ואח"כ קע"ב ב' (ח"ג קעב, ב) "אלף וחמש מאה וחמשה כו'... בעזרה דא", ואח"כ כאן למטה "לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד כו'", עד קס"ו א' (ח"ג קסו, א) "ויסע למעבד בהו נוקמין". ואח"כ מ"ש כאן "אי חסידא קדישא מאן דנטר ברית כו'... שלהובין מלהטן דלא יכלין לאסתכלא בהו", ואח"כ קס"ו א' (ח"ג קסו, א) "בההוא מעיינא מגדלא כל זיני", ושם קס"ו א' "וילך מאחריהם ויסע" צ"ל, "ועוד ויסע למעבד כו'", ושם "וע"ד חדי משיח כו'". חדי משיח ל"ג, ואין שם מקומו, אלא קס"ה ב' ([[זהר חלק קסה ב {{{3}}}|ח"קסה ב, {{{3}}}]]) אחרי שאמר "מאן דזכי למנדע דא ינדע וע"ד חדי רב מתיבתא דקא אתבשר משיח בדא כו'... דפרס אשתמע מהכא רקיע חד אית כו'", אבל מ"מ קודם אלפא ביתין משלבן חסר גם כן הרבה, וכן קודם המאמר של בלק, אבל מסודרין הם כנ"ל:
ואי תימא מאן נטר כו'. דאז השגחה עליו מעלמא דדכורא כי השגחותו תמיד בה כמ"ש עיני ה' אלהיך בה, ארץ אשר כו', ועל ידו משגיח בה:
תלת מאה ושבעין וחמשה כו'. מספר הזה הוא עש"ה חסד, המש"ל ופחד כו'. והוא בנהירו דחסד כמ"ש באדרא רבא "אורכא כו'". והנה חסד נקרא כהן על שם ע"ב נהורין דביה — חושבן חסד, וג' נהורין דעלי' כמ"ש בז"ח פרשת חקת מ"א ב' "וחושבניה דהאי כהן שבעין וחמש, שבעין ותרין לקבל ע"ב סטרין רשימין בסטרא דחסד, ותלתא דאשתארו לקבל תלתא דרגין עלאין דאתלבש בהון כו'". וידוע שה"ח הן והן שע"ה וכד חשבת לג"ר כאחד הן שס"ה. וכן תתר"ף בפרט וכ"ה ורב חסד בחושבן יום, וכן חושבן מילה דאתגליא טוב שם אמרו צדיק כי טוב, והוא שמא דגושפנקא. וכ"ה אלה בחושבן אור. וכ"ה צלם בחושבן אל עם ה"ח הכוללן. והוא נתיב ל"ב הנעלם הכוללן:
וזהו "חסד אל כל היום" שנאמר על הצלם אם הוא שלם אז הוא שלם כל היום, כל ימות השה, ה' פעמים חסד ע"ב כנ"ל, והוא א' שעל גבי הסנהדרין. וכן ישראל על גבי ע"ב אומות. וכן בכולם. וזהו חסד אל. והכל עם א' הכולל חסד סימן כל ימות השנה אל הוא צלם והוא סימן לחסד. והגופין הנ"ל אלף כו' אהי"ה פעמים כהן:
מאן דאיהו לגו קיימא בתרין כו'. בדחילו מגלגולא דרקיע דהוא מחימום הגבורות ומשם נבעין מיין בשבכים ואגנות ושם מים רבים לא יוכלו לכבות כו', ולכן סחרא תדיר כי שם דרגא דעולם הבא דלא מתפרשין כי אין שם אלא צדיקים וחדוה מאינון מים שמאלו כו' וימינו כו':
דא הוא דאמר יחזקאל. ר"ל המעין הראשון שכ' שם והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה והוא הדעת בת"ת, ולכן זרת ארכו מדת החשן:
כל זיני מרגלאן כו'. הן מ"נ, ולכן הן בכל זיני גוונין כו'. וז"ש "כלהו שלהובין מלהטאן כו'":
בתר שבכין אחרנין לגו. ר"ל שאמר למעלה ק"ע א' (ח"ג קע, א) דבכל סטרא דעזרה שס"ה עמודים דנהורא. ואמר שם ב' סחרנייהו דאינון עמודים אית שבכין עובד כו' ועי"ש קע"א א' ב' (ח"ג קעא, א) מנביעו דאינון שבכין. ואמר כאן שיש שבכין אחרים סביב כותל העזרה ועל שבכים אלו(?) עומדין הגפנים והכרובים עומדים בתוכם אל חלל העזרה ועלין של הגפנים חופפים על הכרובים: