יהל אור על ספר הזהר ג:שכח

ביה רעותיה כו'. ר"ל לשון ריצוי:

וע"ד ונשגב. דכל תוקפה ביה סיהרא משמשא:

חמיד לבא כו'. עיין בסוף תיקונים:

דא תיבה וס"ת כו'. ר"ל עז ספר תורה, כמ"ש על פ' ה' עוז לעמו יתן כו':

מגו היכל כו'. ר"ל דבהיכל הוא בדרגא דבינה, לכן סתום הוא כד סליק למעלה ומפקין ליה לתיבה ושם נפתח ונתגלה:

וההוא מגדל כו'. כי מגדל ו עז בחושבן חד, והוא שמא דילה דקיימא על י"ב מרגליטין, י"ב אתוון דשמה דידה, וכ"ה בשם המפורש גם כן, ושניהם חושבן ע"ז. וכן חושבן שבעה ושבעה, ימי הפסח וסוכות, ז' וז' מוצקות. ושבע דלמעלה נכללין בעשר — שבעין שנין דגלות בבל, וזהו ע"ז. וב' עטרין הן כתר ועטרה השם י"א י"א וכפולין משבעה והן מגדל עז עמ"ש בסוף תיקונים וכ"ה מגדל אלא דשם הוא בכלל ובה הוא בפרט ג"ד ב' המרכבות, אנפי רברבי ואנפי זוטרא. וידוע שדכורא ונוקבא הם כלל ופרט. וז"ש "ודיוקנא כו'", ואמר "ואצטריך בשית כו'" דוגמת ו"ק דידיה, והן שית היכלין והיא התיבה השביעית עז כנ"ל:

כד דריש במגדל אצטריך צדיק דליהוי חזן כו' דסליק לס"ת למקרי אצטריך צדיק כו' ירוץ צדיק דא ונשגב ממאן כו'. ר"ל רב כרוספדאי הנ"ל, וכמ"ש בז"ח רות:

גו גדפי דכרובים. תחת הכרובים הנ"ל קע"א ב' (ח"ג קעא, ב) ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים כו' תלת עשר אלפי מגדלין כו' כנ"ל. וז"ש כאן "וקאים גו אמצעו דעזרה כו'":

ומה דהוה רומי' לרום כו'. כצ"ל, וכמ"ש למעלה "ודא סליק לרום רקיע", דעזרה הוא בלא גג:

וזמנייא. ר"ה ויום הכפורים:

כל בני מתיבתין : דאיהו פריש ליומא דהלולא דילך : על ההוא פתחא ואיהו ס"ת פתיח. כצ"ל. כמ"ש בפנים:

מד' גוונין דאינון דעלמא עלאה כו'. כמ"ש מי מדד כו' כמ"ש בסוף תיקון י"ח דאינו‏ ד' גוונין שהן ה', והן פיתוחי חותם:

עטרה דפז כו'. והוא ב' שמות — אני ה'. ולכן ב' נשרין מקבלין אני ויונה נגד ה' ויונה הוא השם פשוט ומלא וז"ש ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא כו' כי אני הוא מב' סטרין ויונה באמצע:

אלא מהכא נפקא. ר"ל דזכתה לנהורא דיונה דא וכמ"ש חמורו של ר' פנחס בן יאיר ובהמות של אדם הראשון, וכן של נח כידוע. וזכתה לנהורא דא ששמשה באמת לאותו צדיק ונכתב מעשיה בתורה:

ואמר ההוא דאשתמודע. ר"ל שנכתב בה"א הידיעה: