יהל אור על ספר הזהר ג:שיח

אשתכח ביה כו'. דל"ל קיומא כמ"ש בפרשת בראשית בסוד השינה ואח"כ במיתה אמר כד בעאן כו' וכן למעלה בעלמא תליתאה אמר אלו ב' דרגין אשתכח ביה כו' אשתכח ביה השתא כו' דההשתכחות עצמו אינו בעצם כמו האדם בעולם הזה ואח"כ אשתכח כו':

דכתיב בצלם אלהים כו'. וב' פעמים כתיב "בצלם", וכאן פעם ג' עשה:

ותמן הוא מדורא כו' ואתקשר כו'. דוגמת עלמא תניינא הנ"ל דאמר שם דקב"ה אשתמודע מניה ואמר שם דאיהו קשיר כו':

לעילא לעילא. דנשמה כולל ג' ראשונות, ושם העטרין. וזהו בערבות שכולל ג' ראשונות בנשמתא דרגא ראשונה ולעילא כו' הוא ב' דרגין שעליה כנ"ל:

בחדשו אמאי. ר"ל מהו שאמר בחדשו:

אלא רזא כו'. ר"ל שמקבל מחדשו משמשא דמתמן היא מתחדשא:

מדי שבת דא כו'. שב' שבתות מעלי שבתא ושבתא, כמ"ש בפרשת בראשית:

בשבתו. ר"ל בשבת ו' , וכן בחדשו . והחילוק בין חדש לשבת, דבחדש ל"ל חידושא רק לסיהרא דלכן אין חדש לשמש ולכן ניתן לנשים (עיין רש"י מגילה כ"ב ב') ושבת הוא לשניהם, יום ולילה, ועיקרו ליום, שלכן נאמר הכל יום ואין לילה שם שנכללת ביום, ובשניהם סליקו לרוחא לעילא אלא דשבת גם לנשמתא. והדרוש הזה סובב על קוטב מ"ש בסבא פרשת משפטים ולקמן, ובמ"ה פרשת לך לך דרוחא נוקבא ונשמתא דכורא שמשא וסיהרא, והן בב' גני עדן שבארץ ושמים:

ועל דא כלא כו'. ר"ל מדי חדש ומדי שבת:

בר לחייבא כו'. ר"ל מיתה הנ"ל הוא הסתלקות כנ"ל:

ולחייביא כו'. והוא כמ"ש בתיקונים "אדם כי ימות אדם בליעל כו'", עי"ש:

אמר ר"ש כו' תא חזי כו'. וזהו שלח לך כו' שילכו בתורה לחפור:

לעלמין כו'. הן ב' עולמות עלאין הנ"ל, לרוחא ונשמתא, וכן אמר למטה:

ב"נ דלא מהימני לא ידעי ולא מסתכלי. כצ"ל:

אלילו ההוא כו'. וזוכין להם בתורה ובמצות, וז"ש "אזילו באורחי כו'":

מה כתיב כו'. דתורה מימינו כו' וכמ"ש בפרשת יתרו:

דהא היא קיימא כו'. ר"ל ז"ש עלו זה וכמ"ש לא בשמים כו' כי קרוב כו':

ומנה תנדעון כו'. ר"ל כמ"ש בנגב משם ועליתם את ההר, שהוא עולם הבא כמ"ש צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה בגיהנם, וכן הוא בפשטו. וכמ"ש לקמן הכל בטורא. וכן א"י ובית המקדש וגיהנם בשאול ארץ תחתית:

דהאי ירותא כו'. כי היא הארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו ארץ החיים:

דקיימין שורין כו'. אמר ג' נגד ג' תיבות "העם היושב עליה", והן ג' שעומדים בין השורות וזהו שורין שורין דבגו יושבים בבתים כ"א במדורו וזהו היושב ובגן עדן דלעילא עליה, והוא כמ"ש גם צפור ואלין דקיימין מצאה בית ודרור כו' וע"ל פ"ב קצ"ו ב':

כד אתקפו כו' או כד כו'. דריש ב' דברים בתורה ומצות נגד ב' עלמין הנ"ל, שג' דברים צריכין חזוק נגד ג' עלמין הנ"ל:

המעט כו'. שמא תאמרו שקשה ליכנס לה א"ל אחד בדור וכיוצא:

האית בה כו' או אי צרורא דחיי כו'. דריש מעץ ב' דברים, זו"נ, דהיא צרירא דחיי כמש"ל קנ"ז ב' (ח"ג קנז, ב) ועיין לעיל צ' ב' (ח"ג צ, ב) צור תעודה דא תורה שבעל פה בגין דתמן אתצר צרורא דחיי ושם צ"ב א' (ח"ג צב, א) דלת גנתא צרורא דחייא, ועיין מ"ש בליקוטים שם בארוכה. והנה "עץ" קאי על שניהם. כמ"ש בפרשת בראשית י"ח ב' (ח"א יח, ב) עץ פרי עושה כו' כמה דעץ פרי כו' דנוקבא עץ פרי. ודריש עץ עץ וצרור החיים וגם דחיים חיי מלכא הוא מי"ם ויי"ן דירית זו"נ כמ"ש בפרשת שמיני ל"ט א' (ח"ג לט, א) ועוד דיין מסטרא כו' וסטרא כו' והן נגד תורה ומצות כנ"ל. ושניהם חיים — חמרא וחיי, מים חיים, אל חי ואלהים חיים, ב' מוחין חיי כו' שנגד אל כו' יש אל אחר כו' ולכן מנסכין אלו הב' לע"ז וב' אלו הן ב' דעשו וישמעאל כמ"ש בז"ח רות והוא מ"ש לאחר לא אתן ותהלתי כו' לשון רבים אלהים אחרים, ע' אומין כמ"ש בריש רות והוא הכל בעץ הדעת טוב ורע, בח"ק, אבל בעץ החיים — גמלתהו טוב כו', ימי חייה, ושם שניהם חיים. וז"ש אילנא כו' וצרירא כו' בקש שלום כו':