יהל אור על ספר הזהר ג:שטו

זה רע ודאי. ור"ל זהו הרע בכל אשר כו' הגרוע שבכל ב"א והרע שבהן ואמר מאי זה רע כו' ר"ל דקראו רע להורות דל"ל כו':

כי מקרה כו'. ר"ל דהוא אומר כן:

וגם לב כו'. שנמשכין שאר בני אדם אחריו:

ול"ל חולקא כו' בקב"ה. דכתיב מלא רע:

ובאינון כו' ואחריו אל המתים. ר"ל שהולכין אחריו אחר הרע שממנו למדו:

ואמר לא בעלמא הדין כו'. כמ"ש (ברכות יח, א) החיים כו' שאפילו במיתתן כו' ורשעים אפילו כו':

תא חזי קב"ה כו' בהאי כו'. ר"ל דב' פעמים אמר חיים כאן, ומפרש ואזיל וחיים דההוא עלמא נינהו ר"ל דרישא בחיים דעולם הבא הוא ורצונו בזה לפרש הקרא דכאן כי מי כו' דלעולם הבא הוא כמו שמפרש והולך:

אינון חייבין כו'. ר"ל כ"ז הפסוק כי כו' הכל מאמרם:

אע"ג דיבחר כו'. דריש הכתיב, ור"ל אע"ג שיבחר האדם בחיים כמו שאמר הקב"ה וז"ש כמה דאמר:

לאו הוא כלום. ר"ל מכל מקום הם אינן נבחרין לחיים שם כי אין חיים אלא בעולם הזה וז"ש יְבֻחַר בלשון פעול, וז"ש למעלה וחיים דההוא עלמא לא כמו שהם אומרים:

דהא מסירא כו' ומסירא דא דידנא כי כו'. כצ"ל. ודבריהם הוא, וכמש"ו היאך יהא לן הכל מדבריהם:

ואע"ג דכל הני כו'. ר"ל שדרשו בע"א, ורצונו מ"ש (שבת ל, א) אנת שלמה לא דייך כו'. וז"ש אבל ודאי שלמה כו' ר"ל שאינם דברי עצמו אלא דבריהם כנ"ל:

תא חזי מרגלים כו'. השתא מפרש מ"ש למעלה ולא עוד כו':

בעלמא דין כו'. כמ"ש (סנהדרין קח, א) מרגלים כו' שנאמר וימותו כו':

וזכאה כו'. פי' אשרי ואמר וזכאה מאן כו'. כמש"ל קנ"ז א' (ח"ג קנז, א) ונפש אדוניו ישיב כו':

מבני כנען הוה וכנען כתיב כנען בידו מאזני מרמה וכתיב עליה. כצ"ל. כנען בידו הוא היפך מציר נאמן, וכמ"ש (פסחים קיג, ב) חמשה דברים כו' ואל תדברו אמת, ור"ל בזה לפי שהוציא עצמו מהם יצא מקללתו. וז"ש וכנען כתיב כו':

ברוך ה' ממש. ר"ל שנתברך מהשם, ואע"ג שהם אמרו זה ומנ"ל דהכי איתא שהם כוונו האמת לכן אמר ועל דא אכתיב כו' בגין כו'. ר"ל לכן נכתב להורות דנפק מההוא כו':

ואמר ולא די ליה כו'. שלשני דברים זכה והן ג' דזכה לאתברך בשמי' כנ"ל ראה כמה זכה:

ואוליפנא כו'. עתה מפרש שגם דבריהם היה על ידי השם כמו בבלעם:

זכאין הוו ורישי כו'. כמ"ש אנשים ראשי כו':

אבל אינון דברו כו'. ר"ל למה עשו זה אלא שעשו זה בשביל עצמם שיראו כו' וכמו בירבעם. וז"ש "לגרמייהו", בשביל שחשו לכבוד עצמם נתקלקלו וכמ"ש (סנהדרין קא, ב) בירבעם גסת הרוח כו':

אי ייעלון כו'. כתב הרח"ו כי הם מעלמא דדכורא וכנ"ל קנ"ז א' (ח"ג קנז, א) וז"ש אנשים וכוונת הקב"ה שיתקנו הארץ בדרגא זו וכמש"ש:

ויתמנון רישין אחרנין. כצ"ל:

ועל דנטלי כו'. לכבוד עצמם כנ"ל, ור"ל שלכן לא יראה האדם כבוד עצמו לעולם: