יהל אור על ספר הזהר ב:פו

דנפקא מאין. כידוע שחו"ב וחו"ג דתפלין יוצאין מב' ידים וב' כתפין דא"א:

דמתמן כו'. כידוע שכל הספירות נקראו קודש כשמקבלין מחכמה שנקרא קודש:

היכלא פנימאה. ששבעה היכלות הן והיכל השביעי בינה קדש הקדשים לפני ולפנים:

כי לי כו'. ר"ל שבינה נקרא "לי" וראיה מפסוק זה שמסט' דילה נפקו ממצרים כמ"ש לקמן:

רזא דחסד כו'. שהוא יומא דכליל לכולהו יומין:

דא בן בכור כו'. ר"ל ת"ת כמש"ו והוא נוטל שני חלקים דעת דחו"ג ונוקבא נוטלת דעת א' כידוע. ובהאי בכור נרמז גבורה שהוא חלק שני. ולפי שבחכמה עלאה אין שם דין לפיכך לא נרמז שם גבורה בפירוש רק בכללא:

דאיהו זמין כו'. שמחכמה ולמעלה אין גלוי אבל בינה קיימא לשאלא וע"י ז"ת מתבוננין בה ובסוד אקי' דזמין לאולדא:

ובגין דאיהו כו'. ר"ל שת"ת נקרה הויה בגלוי אבל כאן הויה בהיפוך אתוון בטמירו לפי שהיא עצמה אינה נגלית:

ודא איהו דקא כו'. שזן בחסדו מקרני ראמים והכל צריכין לחסדו:

כד אתעטף כו'. כמ"ש שנתעטף הקב"ה באור וברא העולם כמ"ש עוטה אור כשלמה כו' ואור הוא חסד כידוע:

ואיהו תלתא כו'. ר"ל שה' אלהינו הן חכמה ובינה, ה' ז"א, שהן למטה חג"ת שהן ג' גוונין:

ברזא דקול. שקול כלול מאשא ורוחא ומיא כמ"ש בספר יצירה:

וע"ד כתיב וראית כו'. ר"ל מלכות והיא נכללת בז"א בד' של הקשר:

מתקשר' אחרא כו'. ר"ל שקשר של יד הוא יסוד נכלל בה:

[מהדורא תניינא] פקודא תמינאה כו' והיה דלית הויה אלא באתר דא דאיהו זמין כו' והיה כמאן דאמר על מלכא דיהוי זמין כו'. דהשם מורה על התגלות ובזה יגלה לנו אורה מה שהקשו כמה מקובלים קושיא עצומה מפני מה אהי"ה בכתר ובינה והוי"ה בת"ת הלא שם הוי"ה ב"ה שם גדול הוא יותר משם אהי"ה כי הוא כלל כל השמות כידוע. אך בזה יתורץ מאד דהא השם מורה על התגלות והשם הוא התגלות ולכן בכתר ובינה ששם אין כ"כ התגלות כמו בת"ת ולכן שם שם אהי"ה שאין גדול כמו שם הוי"ה שאין גדול ההתגלות כמו התגלות שבת"ת. ועיין היטב ותבין:

לבתר והיה אם שמע כו' דדינא קשיא. השמרו לכם דהשמר הוא ל"ת מסטרא דדינא כידוע:

וע"ד איהי לאחורא כו'. כמש"ל איהי אחור דיליה עי"ש היטיב: