יהל אור על ספר הזהר ב:תצא

כד ההוא רקיעא עלאה נהר דנגיד ונפיק מעדן כו'. הוא יסוד דדכורא כמ"ש לקמן דף רנ"ט ע"א (ח"ב רנט, א) לגו מן פרוכתא כו' ע"י דההוא נהר דנגיד ונפיק כו' עי"ש, ואמר 'רקיעא עלאה' שהוא מז' רקיעין עלאין שהן ז' רקיעין דדכורא כמש"ל. ואמר כאן כמ"ש במ"א דרעותא דדכורא עביד נשמתין דכורין ורעותא דנוקבא עביד נשמתין נוקבין ושניהם בהיכל הז' בהתדבקות הברית בארון הברית ויורדין הנשמות להיכל הזה ונכללין באלו ב' רוחין שהן דו"נ, ספיר ולבנה, ונכללת הנוקבא בדכורא כמו שנכלל רוחא דלבנה בספיר. [ובפרשת בראשית אמר כד אתו נהורין דדא מטו כו'. עמש"ש]:

כד אתא לאתכללא רוחא דא כו'. ר"ל כשרוצין ליכלל זה בזה קודם התכללותם עצמם זה בזה נכללו מקודם הנהורין זה בזה ומינייהו אתעבידו אופנים ואח"כ כשנכללו הרוחין עצמם זה בזה יוצאין מהם החי' בזק כמש"ו וזה ענין הבטישה כלילת הנהורין זו בזו. ואמר "מאינון נציצין דנפקין מגו רוחא שמאלא" שהאופנים הם מסטרא דנפש נוקבא, ולכן נפקי מרוחא שמאלא:

דמלהטין אשא. כמ"ש מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים כו':

וקיימין בשירתא צ"ל בשורתא . [ובפרשת בראשית "כד אתכלל רוחא ברוחא נפיק מינייהו נהירו דחד חיותא כו'". עמש"ש]:

כיון דאתבסמו רוחא ברוחא כו' ואקרי בזק. וזהו סוד והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק , ואמרו (חגיגה יג, ב) כאור היוצא מבין החרסים. והענין כמ"ש בפרשת בראשית ובפרשת פקודי רוחא דא דכליל רוחא אחרא תניינא סלקא ונחתא נהורי' דלא שכיך לעלמין כנהורא דשמשא גו מיא כו'. וידוע שג' עולמות בי"ע בכל עולם ומלכות של כל עולם נקרא עולם העשייה של אותו העולם, והן ג"ח נר"ן, והן אש רוח מים, בינה זו"נ. ונקרא שמש בג' לשונות שמש, חמה, חרס בג' עולמות בי"ע, בבינה זו"נ. נמצא כי במים שהוא מלכות נקרא מים. וסוד מלכות בג' מקומות, א' תחת היסוד בעטרת, והשני בת"ת שני מלכים בכתר א', והשלישי בדעת שהוא ז' תחתונות של בינה כנ"ל. וכן ז"א בג' מקומות אלו נקרא שמש חמה חרס. וכאן בלבנת הספיר נקרא חרס, וכאן הוא סוד השמים ( והמים נק' אדירים ולכן רוחא דלבנת נק' אדירי"ה ואין אדיר אלא מלך כמאמר חז"ל, ולבנת הוא סוד מלכות ועוד לה שם סנוניה בסוד סנונית לבנה, והוא בגי' אפ"ק בסוד אפיקי מים וק"ל ). ולכן כאן כאור היוצא מבין החרסים, ר"ל שמש במים, וכאן הוא יסוד דדכורא גו נוקבא דבטיש בטישין יוצא ונכנס תמיד ולא נח אפילו רגע א', ולכן "והחיות רצוא ושוב" וכמ"ש בס"ד והחיות רצוא ושוב אמרו צדיק כי טוב כו' עי"ש, ולכן השמש רץ במים, והבן:

ומכלילת אלו הרוחין יוצא הבזק וזהו כמראה בזק שהכל נמשך אל שרשו וזהו תנועות האדם בעסקו בתורה שאז נקרא חי בסוד אבר חי. [ובפרשת בראשית דיוקנא דילי' כארי' כו'. עמש"ש]:

כיון דאתבסמו כו' ואקרי בזק. ענין הביסום הוא סוד הזיווג לאתבסמא גבורות דנוקבא בחסדים דדכורא כמ"ש באדרא רבא:

האי בזק כו' אופנים. כמו שהאופנים שיצאו מהנהורין נהרין מנציצין דנפקו מגו רוחא שמאלא וכן הבזק נהיר גם כן מנהורא שמאלא:

ואתפשט מיניה חד רקיעא כו' ממנא עלי'. והענין כי יסוד כלול מו' קצוות וסוד ג"ס הן סוד החיות, והרקיע דאתפשט מינה הוא סוד יסוד שבו שהוא רקיע כידוע, ותרין סמכין שהן ב' כרובים הן נצח והוד שהן מתפשטין למטה מיסוד. וז"ש "חד מסטר דא וחד מסטר דא", והרקיע מתפשט מן הבזק שהוא גם כן בחינת היסוד שלכן הוא רצוא ושוב:

ואמר "ולאו היינו רקיע כו'", שרקיע שע"ג החיות הוא בינה שנקר' גם כן רקיע כידוע והוא יסוד דבינה בסוד הדעת, והוא קיימא ע"ג החיות אבהן כמ"ש בתז"ח פ' ע"א עי"ש. אבל האי רקיע עומד על גבי נצח הוד שהן כרובים, אנפי זוטרי, נערים. והבזק ממונה על גבי רקיע הזה שע"ג הכרובים. וכאן האופנים כמ"ש במעשה מרכבה. וז"ש אל בינות לגלגל תחת לכרוב:

ורוחא עלאה אתכליל על כלא. כצ"ל על כל מה שבהיכל הזה:

כל אינון צלותין כו' דאוקמוה. ר"ל כל אותן התפלות שהקדימו עד שהתפללו כל ישראל הבזק מתקן לון ברקיע שלו ואחר שהתפללו כל ישראל נוטל סנדלפון שהוא ממונה על כל ההיכלות. וז"ש דשליט על כלא נוטל וקושר כתרים לקונו:

האי בזק כו'. שאלו היכלות הן בסטרא דנוקבא ולכן בלילה הן ברקיע שבהיכל הזה וכשמאיר היום סלקין ליסוד דדכורא שהוא הרקיע שבו ככבים ומזלות כו' כידוע:

בגין דספר וזכרון כו'. ספר הוא מלכות וזכרון הוא יסוד בסוד כל זכורך כידוע, והן בקישורא חדא כמה דתמר לא סליק כו' כידוע:

אלין ד' כו'. ר"ל הגלגלים ושנים האחרונים שוין, רק בצירוף ב' אותיות שניות של הב' שמות, כי הן בסוד ת"ת ומלכות שהן הוי"ה אדנ"י ( ר"ל שב' אותיות אחרונות של ב' השמות הוי"ה אדני שהם ו"ה נ"' יש בכל א' משמות שני גלגלים אחרונים. אבל ב' אותיות ראשונות דאדני שהוא א"ד נחסר בכל א' אות א', וק"ל ):

די מפתחאן כו'. הן ד' אותיות הוי"ה כמ"ש בפרשת תרומה:

ואלין ד' כו' די סנדלפון מארי רתיכין כו'. שהוא ממונה על כל המרכבות של היכלין אלו שהן בסטרא דנוקבא דמקננא בסנדלפו"ן והיא אדנ"י: