יהל אור על ספר הזהר ב:תצ

דבקעי אוירין ורקיעין. של העה"ז והן ז' רקיעין שחשיב בפרק ב' דחגיגה:

וקיימא גו רקיע תתאה מאינון רקיעין דלתתא דמדברי גו עלמא. ר"ל הז' רקיעים הנ"ל שמנהיגין את העה"ז והרקיע התחתון הוא וילון והוא רקיע עטרת היסוד מלכות ששם התפלה וברכות לראש צדיק, עטרה לראש צדיק כידוע, והוא נגד פתח היכל הזה שגם כן בעטרה כנ"ל, ושלכן נקרא סהדיא"ל דהוא מארי דעיינין וכמ"ש הנה האבן הזאת תהי' בנו לעדה ואמר בפרשת וילך דאבנא דיהושע ובאר דיצחק קיימין לסהדותא אבנא כנ"ל ובאר דיצחק כמ"ש בעבור תהיה לי לעדה עי"ש:

לעילא מהאי פתחא כו' ההוא אופן דקיימא על שית מאה חיון רברבין כו'. זה הפתח הוא נגד היסוד עצמו דקיימא ברזא דשש מאות כידוע והוא מסטרא דדכורא רוחא דאקרי ספיר כמ"ש למטה, (וזה האופן שמו רחמי"אל ושם משך הזרע והוא ממונה על הבוכים בתפלה וז"ש הלך ילך ובכה נושא משך הזרע כו'. וז"ש שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך, כי הוא מסטרא דרוחא הנקרא ספיר. וכן ותראהו את הילד בוכה ותחמול עליו והוא לשון רחמנות. וכן בברכת על הצדיקים שהוא נגד יסוד אנו אומרים "ועלינו יהמו רחמיך"). ואמר באדרא רבא דף קמ"א ע"ב (ח"ג קמא, ב) ואתתקן מעוי דדכורא ועייל ואתתקן בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי ותאנא בהני מיעין אתאחדן שית מאה אלף מארי דרחמי ואתקרון בעלי מיעין דכתיב על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'. ורישא דקרא שמוע שמעתי אפרים מתנודד כו' השיבני ואשובה כי אתה ה' אלהי כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך כו' הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד, והוא בדרגא דיסוד ששם הזכרון כידוע ספר זכרון, וכמ"ש לקמן ואמר על כן כו' רחם ארחמנו. וזהו סוד שנקרא האי אופן הממונה על בע"ת לקבל תשובתם רחמיא"ל:

מלאכי שלום. הן בדרגא דיסוד שלמא דביתא, והן בוכים על משים שלום בבית בטל. ואמר בז"ח בפרשת מרכבה נפתחו השמים ותבורא לא אשתכח ונהורא אתאבד ואראה מראות מה דהוו מתכסיין בקדמיתא בגו נהירו עלאה ולא אתגליין השתא חמינא לון בקדרו צווחין לבר כד"א הן אראלם וגו' כו' וצווחין תרין בכיות, חד על דנחתו בגלותא לבר מתחומא דילהון וחד על דנפתחו השמים ושלום לא אשתכח הה"ד צעקו חוצה הא בכי' חד מלאכי שלום אינון דהוו מסטרא דשלום יבכו על ההוא שלום בגין דחסר ההוא נהר כבר, ר"ל חסד כמש"ש והוא חסד דאתגלי באמה כמ"ש לעיל ואמרו מראות אות נעש' מר, וז"ש מר יבכיון. ואראלים אמר לקמן דף ר"נ (ח"ב רנ, א) שהן בירכין והן לבר מגופא ועכשיו יצאו לבר לבר, וזהו צעקו חוצה. [בפ"ב ד' ל"ח א' ז' היכלין כו'. עמש"ש]:

בהאי היכלא אית רוחא דאקרי סטוט"ריה. על שם דנציץ לכל סטר כמש"ו, והאי איהו חיזו ספירא דנציץ לכל עיבר ר"ל כמו הספיר שמתנוצץ לכל צד כן האי רוחא: