יהל אור על ספר הזהר ב:קמט

ואע"ג דשורייקי אחרנין כו'. ר"ל אותן שהיו בו בדיוקנא דשור עתה אינון בולטין כמש"ו ואמר למטה "ואי תב משמאלא לימינא אתכפיא כו' ואלין שורייקין שכיכו ואחרנין כו'":

ג' קורטמי כו'. אותיות כר"ת . וכן בשמאלא ב"פ כרת . וזהו "הכרת תכרת". ואמר "עונה בה" לאפוקי אי תב בתיובתא דשכיכין ואחרנין בלטין וכמש"ו וכנ"ל:

ואמר חד איהו כ' כו' דחד הוא דקיק בעיגולא לכן הוא לבד. ואמר וכלהו בעגולא כי אותיות עגולות הן גם הת' מצד ימין. ואמר הכרת פניהם כו' דהוי הדרין בתיובתא וחוזרין לקיאן כרת על ה"א:

ציורא רביעאה כו' דה אתאבידו כו'. בגלגולא קדמאה. וז"ש ושבה כו' :

ואמר זרעא דדוד כו'. שהוא מסוכן למנדע כמ"ש בפרשת בראשית והוא בדברי אגור (בן יקא) דרך הנשר ודרך כו' והוא היפוכא דאדם במרכבה כידוע:

מתני'. בני עלמא כו' ברעותי' דרישא חוורא. כתר:

בוצינא. ידוע דמדיד משחתא:

בפשיטא דנהיר. חכמה:

גו טנרא כו'. בינה דאיהי סלע ואיהי תקיפא כידוע:

וז"ש שלהובא חדא כו' וההוא כו' סלקא ונחתא עד דפשיטו בטש. שהרוח מורכב מחו"ב בן י"ה:

ואמר ונטיל גוון חד כו'. שהוא ו' קצוות שמשא וסהרא נגד מעלה ומטה. ונפשא דעפרא אמר לקמן דהוא כליל מד' סטרין והן ו"ד של רוח ונפש, ד"ו פרצופים:

זרעא דדוד כו' אבל נטר דבבו כו'. עיין לקמן ק"ח א' (ח"ב קח, א):

ורזא דאינון אתוון איהו קריב מה דהוה רחיק כו'. כצ"ל. ולכן אינן שכיכין דעדיין לא מתיישב באורח קשוט:

ואמר וסימנא דא ה' מסטר ימינא. דהא הוא פתח לבעלי תשובה (מנחות כט, ב):

ואמר אתוון אחרנין לסטר שמאלא. ולא פירש שהן עדות הנ"ל ע' הוא דסליק לחוטמי' לעילא, דו"ת הוא תרין דשמאלא וחד לתתא מאינון תרין ואחיד בשניהן כנ"ל, וה' הוא ה' דהכרת דתב לסטר דימינא לה"א והוא ה' ב יהוסף שמו דחזר מעבד לנער וכמ"ש בסוף פרשת בא וכן במשה כד אתיליד כמ"ש בפרשת בשלח נ"ד א' (ח"ב נד, א) דסליק לסטרא דבן: