יהל אור על ספר הזהר ב:קמז

ד' סימנין דאתוון אית בהו כו' בליט בשכיבו צ"ל בשכיכו וכן בכל המאמר הזה. וע"ל ע"ד ג' בציורא תניינא דבעל תשובה דעדיין לא מתיישב באורח קשוט אמר שם ואלין בלטין בבהילו דלא שכיכין וכד מתיישב' ואתגלי' באורח קשוט שכיכין.

ד' ואינון תרי אתוון דמתחברין בי' ו"ת אינון ההוא כו'. ר"ל בסטר שמאלא הן ג' אתוון ג' שורייקין ושמאלא כליל ב' דהשורש הוא ב' אתוון עד ו"ת הוא לשון רבים ואין רבים פחות משלשה ג' שורייקין, לכן נכללין ב ד' והן עד ד עדות בשנים ימינא ושמאלא:

זרעא דדוד כו'. דהן מסטרא דנוקבא ובה מתהפכין הדיוקנין‏ כחומר חותם ושני מדות דיליה:

בקדמיתא אעבר כו' ולבתר וטוב כו'. דכן כתיב אדמוני מדרגא דעשו ולבתר וטוב רואי כו':