יהל אור צט

וז"ש ובגין דהושע חמא מן שירותא דא סופא דכל דרגין ואצטרך לנטלא האי אשת זנונים בגין דישראל אתאחדו ואתמשכו מתמן לתתא. ר"ל משם מתוך ההיכל הזה נתמשכו לתתא שתחתי' ס"א כנ"ל:

לגבי ההוא אתר דאקרי אשת זנונים בגין דשבקו ולא אתדבקו בהאי אשת חיל. שהן היכלין דקדושה והלכו אחר היכלין דס"א שהן תאוות עוה"ז וע"ז שנמשלה לזונה בפתויי' כמ"ש במשלי ובזוהר פ' בראשית דף ל"ח ע"ב ואלין אינון צדיקיא דלא אחלפו יקרא כו' (עיי"ש עד) מנכרי' אמריה החליקה. והן כל היכלין דסט' דמסאבא כמ"ש לקמן רס"ו ורס"ז דהכא קיימין כל אינון נשיקין בישין ותיאובתין בישין וכל עדונין דגופא דהאי עלמא די באינון עדונין אתתריך ב"נ מהאי עלמא ומעלמא דאתי ועל האי היכל' כתיב כי נפת תטפנה שפתי זרה בהאי היכלא קיימא חד רוחא דאיהו ממנא על כל אלין דלתתא ואיהו כללא על כל שאר רוחין האי היכלא מתקשטא בקשוטא דשפירו על כל אינון היכלין. ר"ל לפי שהוא היכל ששי גופא דסט"א כלל כל היכלין וכל היכלין הן של הזונה וכאן הוא כלל וכאן הוא הרצון והתשוקה אל סט"א ר"ל. בהיכל' דא מתלכדי רגלייהו דטפשאי על האי היכלא כתיב אל תחמוד כו' (עיי"ש עד) וכדין אתקריבו רגלוי להאי היכלא דאיהו כללא דכלהו תתאין כדין והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב כו'. וז"ש כאן וחמי תמן כל אינון היכלין דאינון כו':

כגוונא דעביד נח כו'. כמ"ש בזוהר דלא אעל באינון היכלין לאתפתא אבתרייהו ח"ו אלא למבדק בחובא דאדה"ר שסחטה חוה ענבים כמ"ש גפן הי' שאין דבר שמביא כו'. והוא היכלא שביעאה דמסאבא ונח לא יכול לעמוד בו כמש"ל דף רס"ז ע"ב היכלא שביעאה דא הוא היכלא דשמרי דחמרא לאתרוואה בי' כד"א ויישת מן היין וישכר ויתגל כו' (עיי"ש עד) כמ"ש ענבימו ענבי ראש אשכלות מרורות למו חמת תנינים יינם כו' ולכן ירא הושע לכנוס בו עד שהרשה לו הקב"ה:

וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים למנדע כו'. כמ"ש בגמ' (פסחים פ"ו) גמר שהכל גומרים בה והוא כמש"ל ד' רס"ג ע"א כתיב מי גבר יחי' ולא יראה מות ימלט נפשו וגו' מאן הוא ב"נ בעלמא דאתברי דלא יחמי מותי' ההוא דכל עלמא אתמשכן אבתרי' כו' ע"ש. בת דבלים אמר רב דבה רע' בת דבה רעה בת הנחש הקדמוני שדבר לשה"ר על הבורא וכן היצה"ר וכל כת דילי' כידוע. ושמואל אמר שמתוקה בפי הכל כדבילה כמש"ל כי נפת תטפנה שפתי זרה כו'. ור"י אמר שהכל דשין בה כדבילה כנ"ל וכמ"ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:

וע"ד חמא מגו היכלא דא שירותא כו'. כנ"ל תחלת וחזא ג"כ בשירותא דהיכלין דמסאבא וזהו ענין של ילדי זנונים שני בנים ובת אחת כי בהיכלא דקדושה בהיכל הא' אמר בפ' בראשית אית רוח דאקרי ספירא כספירו דאבן טבא נציץ לתרין סטרין ואמר לקמן היכלא קדמאה יוצר אור ובורא חושך כו' נציץ לתרין סטרין ואמר בפ' בראשית דא הוא לימינא לשמאלא אית רוחא דאקרי לבנה ודא אתכליל כו' ואמר לקמן דף רמ"ו ע"א דרוחא דאקרי ספירא הוא דכורא ובו אתכלילו נשמתין דכורין ולבנה נוק' ובה נכללו נשמתין נוקבין לפי שהיכל הזה נכלל מיסוד ועטרת כמש"ל ורוחא דכורא מתנוצץ לתרין רוחין הרי ב' דכורין ונוק' אחת והן נגד ג' גווני הקשת שהן ג' אבהן שנכללין ביסוד כמ"ש בכ"מ וידוע שיצחק הוא סט' דנוק' וכן כאן אמר לשמאלא רוחא לבנה נוקבא וכן כל סטרא דשמאלא נוק' והן ב' בנים ובת אחת. והענין כי ביסוד יש ב' צנורות מימין ומשמאל וזהו נציץ לתרין סטרין ונגד עטרת היסוד לבנה וכמ"ש למטה ולפי שבעטרת כלולים ב' הצינורות בנקב א' ואין שם ב' נקבים לפיכך נכלל בא' וכמ"ש למטה (וזהו סוד גדול בדברי רז"ל בסימני איילנות שאין לה שפולי מעיים (כתובות י"א א') ונקראת איילנות דוכרניתא (יבמות פ' ב') כו' ומ"מ בלשון נקבה בסוד איל ואילת כי אין לה רק בחי' דכורא שבנוק' והבן). וידוע שזה לעומת זה עשה האלקים והן ילדי זנונים הנ"ל והראשון קרא יזרעאל כי מצינור הימין הולך הזרע כידוע וזהו ושברתי קשת ישראל בעמק יזרעאל שם הקשת. והשני לא עמי כי מיסוד יצאו כל צבאות ה' עם ישראל. ואח"כ במקום אשר יאמר להם לא עמי יאמר להם בני אל חי שהוא יסוד שיחזרו ישראל לקדושה והן ג' דרגין קנאה ותאוה וכבוד שמוציאין מן העולם שהן נפש רחבה שהוא תאוה תלוי בנפש וקנאה וכבוד ברוח גבוה ועין רעה שכולם ברוח. ורוח דכורא סוד הספיר ונפש נקבה סוד לבנה ואחר שיחזרו לקדושה אמרו לאחיכם עמי כו' וארשתיך ג"פ בג' קדושין שהאשה נקנית כמ"ש ברע"מ וכנ"ל:

היכלא דא כו' דקיימא בנהירו. לפי שבמדורין אמר בפ' בראשית דף מ' ע"א מדורא קדמאה לתתא הוא אתר בי חשיך דלא נהיר כו' אמר כאן מדורא דקיימא בנהירו:

לאתעטר' בדרגוי. ר"ל בהיכלין שלמעלה. ומפרש ואזיל באינון דרגין דכתיב כו':

דכתיב ויראו את אלקי ישראל. הם אלו היכלין כמש"ל:

טהריא"ל שמי'. (והוא ממונה ג"כ על התפלה כמש"ו להכניסה אם היא כדקא יאות. וז"ש רז"ל צריך לטהר לבו קודם התפלה כדי שהמלאך טהריא"ל יכניסה למעלה. וכן הוא ממונה להכניס הנשמות ותפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה שנאמר על לא חמס בכפי כו' ויכניסה המלאך הנ"ל למקום [הכף] (הנ"ל) כמש"ל והבן. וז"ש מי יעלה בהר ה' שהוא תפוח הנ"ל נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי כו' וכן על הנפשות כנ"ל אבל ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע). וכן במדור הראשון (בראשית מ' ע"א) ע"ש ועל ההוא אתר כו':

קיימא ההוא ממנא בההוא סטרא. ר"ל בסטרא דקדושה לפי שיש א' בהיכלא הראשון של היכלין דמסאבא עומד כנגדו לקבל ההיא נשמה שנדחית מכאן כמש"ל האי ממנא קיימא בסטרא דא אי זכאת כו' אי לא זכאת האי ממנא אחרא דקיימא בסטר אחרא זמין כו' כגוונא דא ההוא ממנא קדישא כו' ולקמן דף רס"ג ע"א היכלא קדמאה שירותא דסטרא דיצה"ר כו' בהא היכלא קיימא חד ממנא ודומה שמי' והאי איהו קיימא לעילא ותתא דא איהו אחיד בנשמתא כד אתדחייא מהיכלא קדישא ע"י דההוא ממנא טהריא"ל והאי איהו קאים לגבי' ההוא תרעא דההוא סטרא קדישא כו':

וכלהו מארי דעיינין. [וכלהו נקראין ע"ש ממנא דעלייהו כידוע וז"ס טהור עינים] ר"ל המשגיחין על העולם כמש"ל ד' רנ"א ע"ב מארי דעיינין דעבדי חושבנא כו' ושם בהיכל רביעי ב"ד של מעלה וכאן בפתח הזה הוא פתח של מלכות שנקר' פתח עינים כאן הוא ב"ד של מטה וכן באופנים שהן בארץ מלכות הן מליאות עינים סביב וכן בסט' דמסאבא מה"מ מלא עינים והוא בהיכל הד' כמש"ל דף רס"ו ע"א ואלין מתערי לההוא חויא כו' ע"ש והוא נגד סטרא דגבורה וכן בארצות ציה אתר דמה"מ והוא דרגא דגבורה כמ"ש לעיל ועיני ה' המה ז' כמ"ש שבעה אלה עיני ה' המה משוטטות כו' וכמ"ש בפ' בראשית דף