יהל אור צח

**(מגוף כי"ק ז"ל. וע' מ"ש בהערתי ריש היכלות דבראשית. וזאת למודעי שכל ל' הזוהר שבבאוה"ג הוא עפ"י ד"א. ובדפוסים אחרים נ"א. ש"ל:

)** (רמ"ה ע"א) היכלא קדמאה שירותא גו מהימנותא כו'. ר"ל היכל ראשון והוא דרגא דיסוד כמ"ש דף רנ"ח ובפ' בראשית דף מ"ה יוסף הצדיק עמוד דעלמא נטיל היכלא דספיר רוחא דאקרי לבנת הספיר כו' והוא יסוד עם עטרת היסוד כמש"ל והוא יסוד ומלכות של ע"ס הפרצוף אבל מלכות (פרצוף) פרטי כי בכל עולם יש מלכות פרטי כידוע והוא ארץ של אותו עולם כמ"ש אתהלך לפני ה' בארצות החיים וכ"ה בכל עולם שמים וארץ שמים מדור המלאכים וארץ למדור הצדיקים והן ז' מדורין כמש"ש דף מ' ע"א כגוונא דא אית לארץ עלאה ז' מדורין אינון כו' שבעה מדורין אינון לעילא והא ארץ עילאה אחידת לון וכולהו קיימין בה כו' ושם ע"ב כדין הוא לארץ דלתתא בז' מדורין וכלהו כגוונא דלעילא ובכלהו אית זינין כחיזו בני נשא וכולהו מודין ומשבחין לקב"ה ולית מאן דידע יקרי' כאילין דאינון במדורא עלאה כו' לא קיימא בקיומי' אלא בגיניהון דצדיקיא דאינון גופין קדישין כגוונא דלעילא כו' לא קיימא אלא לגופיהון דצדיקיא למהוי כלא חד דא כגוונא דא כו'. ור"ל לתתא בעוה"ז ז' מדורין הן בארץ והן ז' ארצות ועלאה הוא תבל שלא נברא אלא בשביל הצדיקים (שנאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל) וכן הוא בכל עולם והן ז' ארצות שחשיב שם דף ל"ט ומ' ד"א ואת הארץ כדקאמרן לאסגאה ארעא דלתתא דאיהי (כו' עיי"ש עד) כגוונא דא אית לארץ עילאה ז' מדורין כו'. והענין כי תהו ובהו כו' הן ד' יסודין של הארץ כמ"ש בז"ח פ' בראשית ע"ש והן חג"ת ג' יסודין ובינה או מלכות יסוד הד' כידוע בסוד המרכבה. וז' המדורין הן כסדר ז' ההיכלות ארץ יסוד ומלכות ושם תהום כידוע בסוד תהום שהוא ביסוד דנוקבא ושם מ"נ. אדמה גיא הם נו"ה והן פני תהום רגלי' יורדות כו' שהוא אותיות תהום כמ"ש בתיקונים ובז"ח. נשי' הוא ת"ת והוא תהו וז"ס גיד הנשה של יעקב ולפי שהוא בנוקבא לפיכך מקום השכחה משא"כ בדכורא שם מקום התורה וז"ס (ע"ז ט' א') ב' אלפים תהו ב' אלפים תורה ב' אלפים ימות המשיח שהן ג' דרגין מלכות ז"א בינה כידוע. ציה הוא גבורה חשך כידוע והוא על פני תהום כי גבורה הוא ע"פ מלכות כידוע [והוא ע"פ שהן נו"ה כי סדר היכלות גבורה על נו"ה וכן כאן נשי' למעלה וארקא חשיב למטה חג"ת כסדר אבל ת"ת עולה למעלה מחסד. וכן בקרא תהו ובהו וחשך כסדר מלמעלה למטה ג"ר ע"פ תהום ג' האחרונים ורוח אלקים מדור העליון שכולל ג"ר ורוח כו' הוא רוח העליון על פני הוא רוח מרוח מים הוא מים מרוח ה' של המים הוא תהום העליון שם אש ממים והוא ד' דרגין שכולל העליון וששה מדורין בסוד ד' רגלין ו' דרגין]. ומשם המים יורדין בסוד גבורות גשמים. בהו הוא חסד כמ"ש בתז"ח ומסט' דימינא ובהו בו הוא ואמר שם דעולם חסד יבנה דמסט' דחסד אתחבר עמה דכורא לא תהו בראה לשבת יצרה ע"ש ולזה (אמר) שם דלא אתנשי. תבל הוא בינה כולל ג"ר והוא הארץ שלנו שמתוקן לצדיקים וכנ"ל וכן ברקיעין ערבות ששם נשמות של צדיקים וכאן תהום עליון בסוד בינה כידוע והן ב' תהומות תהום אל תהום קורא לתהום עילאה אמר חשור מימיך מ"ד כידוע ולתהום תתאה אומר אבע מימיך מ"נ וזהו מרחפת על פני המים הם המים שבתבל תהום העליון לרוקע הארץ על המים. והארץ הזאת היא בינה והמים שעלי' שנאמר יקוו המים אל מקום א' ולמקוה המים קרא ימים הוא חכמה כידוע והוא מים מרוח. ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים הוא כתר שהוא רוח כמ"ש בס"י (פ"א). ויקרא אלקים ליבשה ארץ הוא בינה מעמד ב"א והוא על המים תהום עליון כידוע. וכ"ה בכל עולם מלכות הפרטי ארץ וע"ס עד עטרת היסוד של אותו העולם הן ז' היכלין שהן ע"ס ג"כ כמ"ש לקמן בעה"י:

והאי איהו שירותא לרזא דמהימנותא. ר"ל התחלת דרגין דקדושה של אמונות ישראל שאח"ז סט' דמסאבא לתתא אבל כאן התחלת היכלין דקדושה:

ובדרגין דחיזו דמהימנותא לנביאי קשוט. ר"ל כאן התחלת המראה לנביאים ואף שהנביא ראה ג"כ בס"א כמ"ש וארא והנה רוח סערה ענן גדול ואש כו' וכן באליהו והנה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' שהן ג' קליפות שני ערלה שהן קודמין לפרי מצדינו והן ג' קליפות ערלה שחופפין על הברית מילה ופריעה ואטיפו דדמא והן ג"כ אותן שראה יחזקאל כי ענן גדול הוא רעש שהן הרעמים ביום הענן. והן תהו ובהו וחושך ורביעי הוא ורוח אלקים כו' שהוא קול דממה דקה שהוא נוגה סביב שבתוכה ה' והיא רבעי קדש הלולים והוא צריך פדיה להכניסו לקדושה והן קליפין דאגוז כמ"ש אל גנת אגוז ירדתי שמקודם צריך לתבר הקליפין ולעבור בהם ולזה אמר ובדרגין דחיזו דמהימנותא ר"ל התחלת מראה הקדושה:

והוו חמאן מגו דא אספקלריא דאינה מאירה כו'. ר"ל מתוך אותן היכלות האלו. ור"ל אע"ג דנבואתן של הנביאים הוא מתוך הדכורא ורוה"ק הוא מתוך הנוק' מ"מ אינם רואים רק ע"י הנוקבא כמ"ש (יבמות מ"ט ב') כל הנביאים ראו מתוך אספקלריא שאינה כו' והוא מתוך הנוקבא כמ"ש כמה פעמים בזוהר ותיקונים ולקמן דף רמ"ז ורמ"ח מאתר דא ינקי כל אינון מאריהון דחכמתא דקיימין למנדע במראה או ברזא דחלמא בגין דנביאים ינקי מלעילא ואלין מארי דחלמא או דמראה ינקי מהכא וכד מתחברא אתרא דא באתרא דלעילא בקשורא חדא כו' (ע"ש עד) דלא הוו חמאן נביאים בר על ידא דדרגא אחרא תתאה כו' ע"ש. ואלו היכלין הן דנוקבא כמש"ל לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כו' לחזות בנועם ה' באינון ז' רקיעים לעילא ולבקר בהיכלו באינון ז' רקיעים דלתתא ואלין קיימין אלין לקבל אלין כו' אינון תתאין אינון היכלין לאינון רקיעין עלאין לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא כמה דאוקמינא באינון היכלין דקאמרן. ר"ל בפ' בראשית. ואע"ג דאוקימנא כו'. ורקיעין עלאין הן ע"ס של דכורא שהן ז' רקיעין כנ"ל ג"ר נכללין ברקיע א' ויסוד ומלכות עטרת היסוד ברקיע א' והן מתקשרין באלו שבעה היכלין. וראייתן של נביאים ברקיעין עלאין ע"י אותן היכלין בהתלבשות המראה באלין היכלין משא"כ במשה כמו שאבאר לקמן אי"ה:

תחלת דבר ה' בהושע כו'. ר"ל התחלת הדבור עמו הי' מתוך היכל זה. אע"ג דדרגא דנביאים מתוך היכל ב' וג' מ"מ התחלתן מזה ולכן אמר לו קח לך כמש"ו ולכן נאמר תחלת דבר ה' בהושע ולא אצל נביא אחר שלא נכתב זה אלא משום שבתחלת דבורו כשהגיע אל זה המקום אמר לו ה' קח לך אשת כו' לפי שהלכו אחרי' ישראל בימיו כמש"ו וזהו תירוץ על קושית הגמ' (פסחים פ"ז א' ב"ב י"ד ב') תחלת דבר ה' בהושע וכי בהושע דבר תקלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים כו':

שירותא דכל דרגין. ר"ל התחלת דרגא דקדושה מתתא לעילא וסופ' מלעילא לתתא ואחרי' מצולות ים סטרא דמסאבא.