יהל אור ז

שבת קודש רוח הקודש מלכות שירדה בבריאה והיא בחי' בינה שבת. וכמו שג"ר כלולין במזלא י"ג תיקונים. כן בבריאה י"ג תיקונים והן י"ג הנ"ל. והיא עצמה מזלא קדישא הכל תלוי במזל אפי' ס"ת שבהיכל. הכל היה מן העפר אפי' גלגל חמה והוא סוד מט"ט כידוע. ויש עוד בחי' שלישית כלת משה והוא סוד הדעת דנוק' ושם ה"ג. וסוד הנוק' דאצילות היא כלולה באבהן ששם כף זכות כו' דינא ורחמי. וז"ש מה שושנה כו' דין ורחמי הוא בחי' א'. י"ג מכילין דרחמי הוא בחי' השניה. ה' עלין תקיפין הוא דעת בחי' השלישית. וכולן כנסת ישראל היא אותה שדבוקה בישראל באצילות כוללתן. י"ג מכילין דרחמי מסט' דאברהם שהוא חסד ובו שם ע"ב ששרשן וה"ו אנ"י וה"ו שר"ת י"ג מכילין כמ"ש בתז"ח דף ע"ה ע"ב ומסט' דחסד איהו אב לי"ג מכילין דרחמי כו' לי"ג מכילין דרחמי דכלילין בחסד כו' ע"ש. ה' עלין תקיפין מסט' דיצחק. דינא ורחמי מסט' דיעקב. ואמר אצל י"ג מכילין דרחמי מכל סטרהא. כי חסד הוא יומא דאזיל בכלהו יומי כמ"ש בזוהר ובז"ח דף א' ע"א ע"ש. וכולהו יומיהון ז' ימים ו"ק שית סטרין וחסד יסובב כל שית סטרין וזהו מכל סטרהא. ואמר חמש תרעין שהן נ' שערי בינה בה"ס כ"א כלול מעשר שהן מנצפ"ך. וחמש עלין וי"ג מכילין הן סוד פ' שמע ישראל ה' תיבין אח"ד י"ג כידוע. ובשכמל"ו היא שושנה השלישית כנ"ל וכן הוא בש"מ. שושנה בין החוחים מלכות סומק וחוור בשכמל"ו. נגד יסוד י"ג מכילין בסוד י"ג בריתות אח"ד. ה"ס עלאין חג"ת נ"ה הן ה' עלין תקיפין ועלייהו תבא כוס של ברכה ולכן בימין כי שם דעת של חמשה חסדים]:

הנצנים דא כו'. הן ג' טפין דחג"ת אבהן כנ"ל:

נראו בארץ. הן ג' גוונין דקשת שהן ג' אבהן כמש"ל י"ח א' ב' והוא סוד אמ"ש ג' ימים הראשונים תלת אומנין שאינן פועלים אלא ביסוד [הרביעי]:

אימתי ביום השלישי. שאז נוק' יוצאה מבין חדוי כמ"ש בא"ר דבוקה בת"ת שהוא יום ג' וע"ש במאמר הנ"ל יקוו המים כו' תדשא הארץ דשא כו'. ולפי פשוטו שאז הנצנים האילנות נוצרו והוציאו פירות:

עת הזמיר כו'. יום רביעי שנבראו הקליפות בחסרון הלבנה כמש"ל י"ט ב' וכן יום ד' נצח והוא צולע כו'. וע"ל ק"ע ב' והוא צולע על ירכו דא איהו כו'. וז"ס אלף הרביעי שחרב בו ביהמ"ק ובו זמיר עריצים ויז נצחם כו' דרכתי לבדי כו'. ובאלף הג' הנצנים נראו בארץ שאז התחילו האבות ובו יצאו ממצרים וקבלו התורה ונכנסו לא"י ובנו בהמ"ק:

וקול התור כו'. שבו נבראו העופות ונבחרו התורים ע"ג המזבח. והוא סוד ההוד שבו סוד התולדות תרין כוליין וביעין כידוע. ועיקר בהוד ששם התפשטות הבינה דא לא עביד בלא דא כמ"ש בסוף תז"ח ולכן אין נעשה כ"ד. ונצח משמש לשמים ת"ת שלכן נבראו מאורות בשמים. והוד לארץ מלכות כידוע ולכן נבראו תולדות בארץ. ואמר למעבד תולדות. שהן עבדין תולדות ליסוד כמ"ש בא"ז ובהרבה מקומות. וז"ס המשנה והגמרא שנחתמו באלף החמישי והוא סוד ישרצו המים כמש"ל י"ב ב':

נשמע דא כו'. וז"ס הללוהו בצלצלי שמע ביסוד. וז"ס (סנהדרין צ"ז א') בששי קולות וברקים. וז"ס קדימת עשיה לשמיעה שעשיה בבינה כנ"ל וכמש"ו נעשה אדם ושמיעה ביסוד מלכות סוד יום הששי. ולכן (שבת פ"ח א') מ"ה משתמשין בו והוא סוד אלף הששי שבו נעשה ונשמע במהרה בימינו:

(א ע"ב) בארצנו דא כו'. מלכות והוא עוה"ב אלף השביעי [ליקוט. בארצנו דא יום שבת כו'. פי' בארצנו הוא ב'א'ר'ץ' נ'שמות ו"נחמות. ע"כ]. וכן נסדרו שיר של הלוים כמ"ש בפ"ד דר"ה (ל"א א') ביום הג' אלקים נצב שבו גלה כו'. ביום הד' אל נקמות כו' וזהו זמיר עריצים כריתתן. ביום הה' הרנינו זהו קול התור כו'. ביום הו' ה' מלך כו' והוא קבלת עול מלכותו אנכי ה' אלקיך כו':

אלין אבהן. הן ג' טפין הנ"ל שהן גנוזין במוח ג' קוצין דיו"ד קוצא וגזעא ושבילא. ג' יודי"ן דס"ג. ועי' בתז"ח ע"ו ב'. ואמר דעאלו כו'. כמש"ל ט"ז ב' עאל ימינא בההוא עד"א כליל כו' ע"ש. ואח"כ יורדין לבינה ונצטיירו שם ואח"כ יוצאין הטפין בחג"ת ועדיין בגניזו שהן ג' גוונין דלא מתחזיין ועיין לקמן י"ח א' אלקים יקוו כו':

ומתמן נפקו כו'. כמ"ש שם ד הוא נקודה כו' ע"ש ואינן נגלין עד שמגיעין לנו ץ כמ"ש שם:

אתיליד יוסף. לפי שאין נגלה בחי' דעאלו במחשבה כו' כמ"ש שם י"ז א' ואפיק יסוד א כו' ומההוא תוספת כו' ור"ל בחי' הפנימית שלו שה והוא הדעת:

ואטמירו ביה. שע"כ הוא בגניזו כנ"ל וכאשר נותן לנוקבא שם נגלה והוא ג' גוונין דקשת שנראו בארץ כמש"ו:

בגין דהנצנים כו'. והוא זכות אבות וז"ס וזכרתי את בריתי יעקב כו' והארץ אזכור והוא ברית הקשת:

קל ינוקי. ר"ל ז"ס קול התור ולכן אמר בארצנו בארץ הזה. וז"ס אין העולם מתקיים אלא בהבל כו':

ולקבליהון תורי כו'. ר"ל שהן הכרובים זהב נו"ה שמשם תינוקות של ב"ר כידוע ולכן הנבואה בתינוקות. וכ"ז מביא ראיה שהתור הוא תינוקות ור"ל לכן אמר תורי זהב כמ"ש כרובים זהב. והענין שהם מבינה כידוע ושם הזהב כמ"ש בפ' תרומה והיא נקראת צפון ששם אשר צפנת ליראיך ועי' בפ' במדבר בסוד מזרחית צפונית או"א ומצפון זהב יאתה ונו"ה הן ירכתי צפון והן שתי בדי ערבות שהוא רקיע השביעי ערבות בינה. ואלו הכרובים הן תמכי אורייתא שהן חג"ת וכמ"ש בסוף תז"ח אברהם תמיך ע"ד ויצחק ע"ד ויעקב כו' ע"ש. ואלו הכרובים הן נו"ה של מלכות שמשם התינוקות וז"ש נעשה לך:

**(ע' עוד בבאורו ריש היכל ב' דבראשית (מב א') ד"ה דא קשי כו'. מ"ש על מאמר זה. ש"ל.)** [ליקוט. הנצנים אלין אבהן דעאלו כו'. ר"ל ג' טפין דמוחא שמזריע ז"א לנוק' בסוד ג' טפין ג' יודי"ן דס"ג כמ"ש בתז"ח והן סוד אבהן כי אע"ג שהזרע כולל ו"ק מ"מ הם תלת כלילין בתלת בסוד ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה כו' כמ"ש באד"ר. ומ"ד ידוע שיורד מלמעלה למטה אלא שמא"א ולמעלה הוא נעלם מאד ואין רשות לדבר ולחשוב שם. וראשית הוא מחכמה סוד טפין דמוח אב ואח"כ נותן לאמא וז"ש ועאלו. והנה הם מתגלפין ועיילין ברישא דז"א ואתקריאו על שמו ואח"כ יורד בחג"ת דז"א ועדיין בגניזו שעד שם הוא נעלם כידוע ואח"כ בנו"ה עד שמגיע לנוק' ושם ג"כ הם כלילין בתלת וכמ"ש בס"פ המפלת כמין פנקס כו'. ואמר ומאן מקיים עלמא וגרים כו'. לפי שעד נו"ה הן בגניזו כנ"ל כי התעוררות הברית והזיווג הוא בתחלה בתרין ביעין שהן ג' עדרי צאן שרובצים על הבאר] (ב ע"א) (מגכי"ק) ואתלבש בלבוש יקר דנהיר כו'. הוא אור כשלמה נהירו דנקודה. ואלה הוא נוטה שמים כיריעה והוא הדעת קו